השגות הרז"ה על בעלי הנפש סא

(ב) עוד כתב הרב על הא דגרסינן ביבמות מקוה שיש בו ארבעים סאה מכוונות נתן סאה ונטל סאה כשר וא"ר אשי א"ר יוחנן עד רובו ואמרינן עלה מאי עד רובו דלא נשקול רובו ל"א נשתייר רובו ומסתברא כהאי לישנא ממתניתין דמקוואות דתנן מים שאובים ומי גשמים שמתערבים בחצר ובעוקה וכו' ואיכא למשמע נמי מהא מלתא דלעיל דאע"ג דמקוה שלם הוא ונפלו לתוכו מ' סאה מים שאובים פסלוהו דהא ליכא רובא דכשרות עכ"ד הרב וקשיא לי טובא דאם אית' דמכרעא מתני' דמקוואות לההוא לישנא דנשתייר רובו היכי דחינן לה בגמרא ואמרינן לא דלא נשקול רובו הוה לן לאותובי עלה ממתניתין וכל מתניתין דלא אותובי מינה בגמרא לית לן לאותובי מינה ולהכריע לא כדברי זה ולא כדברי זה ומתני' דמקואות בתחלת עשיית המקוה שנינו כגון שנפלו אלו ואלו למקוה ריקן שאם יש רוב מן הפסול או מחצה על מחצה פסול ודייקא נמי מסיפא דמתני' דקתני אבל אם היו מקלחים לתוך המקוה אם ידוע שנפלו לתוכו מ' סאה מים כשרים עד שלא ירדו לתוכו ג' לוגין מים שאובים כשר זה יוכיח שבתחלת עשיית המקוה שנינו כגון שהיה ריקן מתחילה ונתמלא ע"י השאובין ומי הגשמים והיינו דקתני אם ידוע אבל מקוה שלם אין לנו ראיה שיפסל אפילו במ' סאה מים בשאובין כמו שאמר הרב ועוד הא איהו דאמר מקוה שיש בו מ' סאה שנפלה לתוכו אפילו כמה מים שאובין אינה נפסל ולא נתן לדבריו שיעור והיאך חזר ואמר שהוא נפסל במ' סאה מים שאובין ולדידן דאוקימנא מתניתין דמקואות דתנן מים שאובין ומי גשמים שמתערבין וכו' בתחלת עשיית המקוה ליכא לאותובי מינה על ההיא דאוקימנא בגמרא דלא נשקול רובו שבדין הוא שיהיו מחצה על מחצה פסולין בעשיית מקוה ולא יהיו פוסלין במקוה שלם בנתן סאה ונטל סאה דאיכא למימר הוא סאה שנטל ודמיא לשאני אומר דשתי קופות ולפניהן ב' סאין ואע"ג דאמרינן התם שאני התם דאיכא למימר שאני אומר אלמא דבנתן סאה ונטל סאה ליכא למימר שאני אומר הדין סברא אליבא דלישנא בתרא אבל אליבא דלישנא קמא דא ודא אחת היא דמסבר סבירא למימר דשאני אומר דמקוה דומה לשאני אומר דקופות ובלישנא בתרא דייקינן למימר דלא דמו אהדדי והיינו דאמרי' אב"א שאני התם דאיכא למימר שאני אומר: