השגות הרז"ה על בעלי הנפש נב

(א) כתב הרב א"ר יוחנן נדה בין בזמנה בין שלא שש בזמנה לא תטבול אלא בלילה משום סרך בתה ואומר שלא נאמרה שמועה זו אלא בזמן שהיו בנות ישראל עומדות על ד"ת אבל בזמן הזה שהן כלן ספק זבות אין לחוש לסרך בתה וטובלת לז' לספירתה שהוא שמיני לראיתה ואפילו ביום ואסורה לשמש עד הערב משום דר"ש דא"ל רב פפי לרבי הא ליטבלן ביומא דשבעה נראה בעיני שהוא לשון נקיה כלומר ליטבלן ולישמשן וכההיא דאמרינן ההוא יומא יום טבילה הוה ותמה על עצמך היאך תטיל איסור בטבילה בזמנה שהיא מצוה מפני חשש רחוק ועמוק שהרי כמה ספיקות יש בחשש זה שמא זבה היא ושמא תשמש בו ביום ושמא תסתור ספירתה וכבר ראיתי דברי ר' יעקב ז"ל שפירש אסור לעשות כן אסור לעשות אותו מעשה של טבילה ואין הפירוש נ"ל ומפרשינן בספרא ר"א אומר ואחר תטהר כיון שטבלה הותרה להתעסק בטהורות אבל אמרו חכמים אשור לעשות כן שלא תבא לידי הספק מזה נראה שאין האיסור אלא עסק הטהרות וכיוצא בו אבל בטבילה שהיא מצוה בזמנה רחוק הוא בעיני לומר עליה אסור לעשות כן ואל תתמה על מה שאמרנו טבילה בזמנה מצוה שהרי שנינו בה כמה סתומות בטועה של ט' טבילות ושל י"א ושל ט"ו ושל ל"ה וצ"ה והגאונים הביאום מדבריהם בהלכות נדה ומ"ש רב אחא הגאון אין שום ראיה לדברי האוסרים שכ"כ ולא מישתרא לגברא עד דמנין ז' נקיים דא"ר זירא בנות ישראל הן החמירו ע"ע חומרא הוא היכא דאחמור אחמור היכא דלא אחמור לא אחמור: