השגות הרז"ה על בעלי הנפש נה

(ב) ומ"ש הרב הגלד שעל המכה היינו רבדא דכוסילתא לא נ"ל כן אלא גלד שעל המכה הוא עור האדם שיבש מחמת המכה והוגלד לפיכך אינו חוצץ כל זמן שמעורה בו שלא יצא חוץ למכה אבל דבדא דכוסילתא הוא דם שיצא לחוץ לפיכך חוצץ לאחר ג' ימים מפני שהוא יבש ומצאתי מן הנוסחאות שאין כחוב בהן ולית הלכתא ככל הני שמעתתא אלא כך כתיב בהן א"ר יוחנן פתחה עיניה ביותר או עצמה עיניה ביותר לא עלתה לה טבילה וה"ה לטהרות אבל לבעל' כדריש לקיש וכו' וזה הלשון נכון בעיני

(ג) ומ"ש הרב דסיועי הוא דמסייעינן ליה לר' יוחנן מריש לקיש אין דרך התלמוד בכך לומר הלכתא כר' יוחנן מדריש לקיש ואם היו דברי שניהם שוין היה לו לומר וכן אר"ש בן לקיש אבל לסיועי לרב מתלמיד לאו אורח ארעא: