השגות הרז"ה על בעלי הנפש מט

(ו) ומ"ש הרב מדקתני סיפא אם יש לה וסת תולה בוסת מכלל דרישא בשאין לה וסת עסקינן לא ניחא לן לפרושי הכי למימרא דברשיעי עסקינן שבא עליה סמוך לוסתה אלא כך נראה לנו פירוש אם יש לה וסת בוסתות דגופה כיון שפיהקה או שעטשה וכאותה ששנינו אלו וסתות וכו' הרי זה תולה בפיהקה או ראיתה או בעטושה ולא בתשמישה ואין זו רואה מחמת תשמיש עד שיתברר לח שוסת פיהוקה או עטושה מורכבת בתשמיש כך נראה לנו פירוש דבר זה והוא נכון אע"פ שלא מצינו לא' מכל המפרשים: