השגות הרז"ה על בעלי הנפש כו

(יג) עוד כתב הרב וכה"ג שמואל נמי מודה דאע"ג דאחד עשר לא חזו למיקבע להו וסת אי חזיא מעיקרא תרתי ראיות מריש ירחא לריש ירחא ובשלישית חזיא בעשרין בירחא ובריש ירחא דקיימינן ראיה שלישית בימי זיבה קבעה לה וסת הואיל ותרתי קמייתא חזיא ממעין סתום ול"פ שמואל בימי זיבה בהדי ר' יוחנן ור"ל ונראה מדבריו כי ראיה שלישית שהיא בימי זיבה ממעין פתוח היא ואנו אין לנו רואה מתוך מעין פתוח אלא בתוך ימי נדה או בתוך ימי זיבה לאחר שראתה עד שתספור אבל בימים הראוים לימי זיבה פלוגתא דשמואל ור' יוחנן וריש לקיש היא ויחיד ורבים הלכה כרבים ופרושא דמתניתין כרב יהודא נקטינן לומר שאינה צריכה בדיקה לטהרות ומפלוגתא דרב פפא ורב הונא ברי' דרב יהושע לא גמרינן אלא דלא מנינן עשרין ותרין מעשרין ותרין כר"פ אלא עשרין ותרין מעשרין ושבע' מנינן כרב הונא ודאמר רב פפא בפרק האשה לא אמרן אלא למקבע אבל למיחש אפילו בחד זמנא חיישה לה ואע"ג דקאי לה בימי זיבה היא גופא איצטרכא ליה לרב פפא ולאו למעוטי דלא קבעה בימי זיבה אתאן עליה התם כדקא יליף מינה הרב אלא היא גופה קמ"ל דחיישינן אפילו בימי זיבה לדברי הכל אבל מה שאמר רב פפא בס"פ בנות כותים קמיה דרב יהודה מדסקרתא מקבע לא קבעא ההיא ודאי אליבא דשמואל קאמר ולית הלכתא כותיה

(יד) ומה שאמר הרב הלכך היכא דרגילה למחזי מט"ו לט"ו דכל חדא וחדא קיימא לחברתה בתוך ימי זיבה רואין את האמצעיות כאלו אינן והשאר קובעות לה וסת מעשרין ותשעה לעשרין ותשעה דקיימי אהדדי בימי נדה ואנו תמיהים על מה שאמר דכל חדא וחדא קיימא לחברתה בימי זיבה וא"א להיות הדבר כן אלא ראשונה ושלישית ותמישית הן בימי נדה ושניה ורביעית הן בימי זיבה ומה שאמר רואין את האמצעיות כאילו אינן אנו אין לנו בראיות כה"ג אלא כולן ימי זיכה הן להחמיר וכולן ימי נדה הן להחמיר דהא כולהו נשי האידנא ספק נדות ספק זבות משוינן להו ועוד מהיכא תיפוק לן דשבקינן ט"ו דביני וביני ומנינן מימי נדה לימי נדה דהיינו מכ"ט לכ"ט וראיות זבה שבינתים כאילו אינן והאמרינן בס"פ בנות כותים קסבר רב פפא עשרין ותרין מעשרין ותרין מנינן ונדה ופתחה מנינן מעשרין ושבעה דכהדדי אתו עשרין ותרין קיימא לה בהנך ימי זיבה לא שבקינן לה לההיא ראיה ולעולם