השגות הרז"ה על בעלי הנפש כ

ראתה יום ל' ולא ראתה יום ך' וראתה הותר יום ל' ונאסר יום ך' מפני שאורח בזמנו בא ואנן לא הכין גרסינן לה ולא מצאתי אותה גירסא בשום ספר בעולם אלא כך היתה למודה להיות רואה יום ך' ושנתה ליום ל' זה וזה אסורין הגיע יום ך' ולא ראתה מותרת לשמש עד יום ל' וחוששת ליום ל' הגיע יום ל' וראתה הגיע יום ך' וראתה הגיע יום ל' ולא ראתה הותר יום ל' ונאסר יום ך' מפני שאורח בזמנו בא כך הוא לשון הברייתא בדקדוק ולעולם כל שתעקר ממנה ג"פ טהרה את הוסת ואם חזרה ליום וסתה הראשון לאחר מיכן ה"ז שנוי אם ראתה בנתיים מתוך אחרות ואם לא ראתה כלום בנתיים או שראתה בלא קביעות וסת הרי היא כבתחילה ואינה חוששת עד שתקבענה ג' פעמים וכמו שאנו עתידים עוד לפרש וכן בהפסקת ימי עבורה וימי מניקתה אם נעקרו בהם וסתותיה ג' פעמים הרי הן עקורות ואם ראתה אחר כך הרי הוא כרואה בתחילה לענין קביעות וסת שאינו קבוע עד שתקבענה ג' פעמים זה נ"ל לפי דעתי אלא שראיתי בפי' רש"י ז"ל הצעת הברייתא שהזכרנו למעלה וכמדומה לי מתוך פירוש שהוא גורם כלשון הראשון וכתבתי כל זה לפי שהיא מלאכת שמים

(ט) עוד כתב הרב ולמדנו דבר זה ממה שאמרו לענין מעת לעת דאילו זקנה שפסקה ג' עונות ולא ראתה ולבסוף ראתה דיין שעתן בראיה ראשונה ואלו גבי מניקת כיון שעברו ימי מניקתה ראיתה מטמאה מעת לעת אפילו בראי' ראשונה אלמא וסת במקומו עומד ודמיה למקומן הן חוזרין ולא נסתלקו ממנה אלא לשעתה זהו תורף דברי הרב ויש לנו בזה כמה תשובות להשיב ולומר אפילו מעוברת ומניקה לדברי האומר כל אשה שעברו עליה ג' עונות דיין שעתן אף אלו דיין שעתן אפילו לאחר ימי עבורן ולאחר ימי מניקתן כיון שעברו עליהם ג' עונות ולא אמרו דיין כל ימי עבורן ודיין ימי מניקתן להוציא אחר ימי עבורן ואחר ימי מניקתן אלא להביא כל הראיות שהן רואות תוך הימים הללו ולאפוקי מרב דאמר אכולהו ולעולם אם ראתה אחר כך הכי נמי דיין שעתן והוא שעברו עליה ג' עונות למ"ד כל אשה שעברו עליה ג' עונות דיין שעתן ולא אמרינן חזרו דמיה למקומן ועוד מה יש להביא ראיה מטומאת מעת לעת לקביעות וסתות והם ב' דברים שהם זה כנגד זה שזו מטמאה מעת לעת וזו דיין שעתן לתנא דידן דס"ל כל אשה שיש לה וסת