השגות הרז"ה על בעלי הנפש טז

לראות ביום נראה מדברי הרב שהוא מפרש כל היום שלה לאיסור וברגילה למחזי בתחלת יממא וכן כל הלילה שלה לאסור וברגילה למחזי בסוף ליליא ואנן איפכא מפרשינן לה ומאי כל היום שלה להתיר מכלל שהיה אסורה בלילה וברגילה למחזי בסוף ליליא וכן הלילה שלה להתיר מכלל שהיא אסורה ביום וברגילה למיחזי בתחלת יממא ראיה לדברינו מדתנן בפרק תינוקת ראתה ועודה בבית אביה ביש"א נותנין לה בעילת מצוה וביה"א כל הלילה שלה אלמא כל שלה להתיר הוא ותו לא מידי

[הג"ה] כתב הרז"ה ז"ל ואנן איפכא מפרשינן לה ומאי כל היום שלה להתיר ובאמת בפי' רש"י דף ס"ג הוא כדברי הרז"ה אבל הרמב"ם בפי' המשנה וכן הרא"ש ז"ל פירשו כדברי הראב"ד דכל היום שלה לאיסור הוא מלבד שהוא דחוק לפרש דר"י פליג במתני את"ק להחמיר רק מכח דיוקא לפי' הרז"ה ש"ל יש להוכיח ג"כ כפי' הראב"ד ז"ל דמקשה הש"ס אהא דאמר רבא הלכה כר' יהודא והאמר ר"י והזרתם את בני ישראל מטומאתם מכאן אזהרה לבני ישראל שיפרשו מנשותיהן סמוך לוסתן וכמה אמר רבא עונה מאי לאו עונה אחריתי ומשני לא אותה עונה וכו' וצריכי דאי ממתניתין ה"א לטהרות אין לבעלה לא ואי מהתם ה"א עונה אחריתי ולפי' הראב"ד ז"ל אתי שפיר דמיירי מתניתין בראתה בהנץ החמה בתחלת יממא א"כ שמעינן דפליג ר"י ואמר כל היום שלה לאיסור אבל בלילה שלפניו מותר א"כ מוכח שפיר דאינו אסורה רק אותה עונה וא"כ מוכח מהא דאמר רבא הלכה כר"י דאינה אסורה רק אותה עונה אבל לפי' הרז"ה ז"ל מיירי מתני' בראתה סוף הלילה ור"י פליג ואמר דכל היום שנה להתירא הא לפניו אסור איך מוכח דרק פונה אחת לפניו אסור דלמא כל היום שלם להתיר ולפניו עד עונה אחריתי או מעל"ע ובאמת נראה דרבא בא רק לפרש דברי ר' ירמיה דאמר אזהרה לב"י שיפרשו מנשותיהן עונה סמוך לוסתן ואמר רבא כמה עונה ופשטא דלישנא משמע עונה קודם עונת הוסת לא שתי עונות דרבא עונה אחת קאמר ולא שתי עונות ובראתה מתחילת היום הוי עונה אחריתי הלילה שלפניו ולזה מקשה הש"ס על רבא מאי לאו עונה אחריתי וע"ז משני לא אותה עונה דחזינן ביה ובזה דברי הש"ך תמוהים בסימן קפ"ד סק"ז שהעלה בדברי הא"ז לחנק באם יש לה שעה קבוע ביום העונה הן בתחלתו או בסופו אינה אסורה רק אותה עונה אבל אם חין לה שעת קבוע לראייתה בעונה שלה אסורה עונה לפניו מלבד שהדברים מצד עצמם תמוהים לומר שאם ראתה בתחילת היום מותרת בלילה שלפניו ואם לפעמים מאחרת לראות באמצע היום או בסופו יהיה אסורה כל הלילה וככר עמדו בזה האחרונים הלא הוא בספרותיהם קשה ג"כ לפ"ז מאי פריך הש"ס אמלתא דרבא מאי לאו פונה אחריתי דלמא רבא מיירי ג"כ באין לה שעה קבוע ובאמת היא אסורה בעונה אחריתה ומתניתין היתה למודה לראות עם הנץ וכו'. וראיתי בנה"כ שהביא ראיה לסתור מ"ש מה"ת למקשה לומר עונה אחריתי דהא רבא עונה קאמר ולא ב' עונות עכ"ל כיון דרבא אמלתא דר"י קאי לפרושי ופשטא דלישנא משמע עונה סמוך לוסתן אם ראתה בהנץ הוי עונה אחריתי בלילה שלפניו דהיינו עונה סמוך לעונת הוסת ודחק הש"ס לא אותה עונה מכח פסקא דרבא דפסק כר"י כמ"ש ולפ"ז מה צריך הש"ס למיעבד צריכותא הא באמת תרי מילי נינהו לפי מ"ש דרבא מסתמא בכל גווני מיירי דצריך לפרוש אותה עונה ביש לה שעה קבוע ובאין לה שעה קבוע העונה אחריתי וזה לא נשמע כלל מהא דאמר הלכה כר"י

(ג) עוד כתב הרב והיכא דרגילה למיחזי בהנץ החמה או לאחר הנץ החמה ודאי נקטינן לחומרא ואסורה כל הלילה וכל היום נ"ל בזה ט"ס ובעיני כך