השגות הרז"ה על בעלי הנפש טו

(ו) ומ"ש הרב בבועל בעילת מצוה ממתין עד שימות האבר אין לנו דבר זה אלא במשמש עם הטהורה וא"ל נטמאתי ורחוק זה מבתולה שדמיה טהורין ואשריך שערה פרישה שנכנסת בטומאה ויצאת בטהרה

(א) בשער תקון הוסתות מ"ש הרב דיוצא לדרך פוקד אשתו ואפילו סמוך לוסתה כדגרסינן ביבמות והא פריש לה בביאה ממש ליתא ואין הפקידה אלא פקודת שלום ונטילת רשות בלבד ואפילו באשתו נדה וה"ג לה ביבמות בספרים מדוקדקים ועונה שאמרו לא לעונת הוסת יציאתו לדרך ומה שהגיהו בספרים אפילו סמוך לוסתה אע"ג דאמר רבא חייב אדם לפרוש מאשתו סמוך לוסתה עונה הגהה הוא שהוגהה משמו של ר' יצחק דמרן לוי ז"ל וליתא כל עיקר ולא נמצאת בספר ישן מעולם ואין לי בזה להאריך הלא כתובה על ספר הישר

(ב) עוד כתב הרב וקי"ל כר' יהודה דאמר כל היום שלה ומאי כל היום עונת היום וה"מ בשרגילה