הר שפר עט

המחשבה לכך העולה קודמת לכפר עיקר החטא עיי"ש, ולפי"ז למה קאמר דפר העלם דבר של צבור קודם לפר ע"ז מ"ט האי חטאת והאי עולה הא העולה של ע"ז שבאה לכפר על ע"ז יש לה מעלת כפרה כמו החטאות של שאר עבירות

, לכך מביא הגמ' זה בנה אב שיהיו כל החטאות קודמת לעולות הבאים עמהם וקיימ"ל אפי' חטאת העוף קודמת לעולת בהמה והיינו אפי' בחטאת העוף של יולדת שאינו מכפר ואין מכשיר לאכילת קדשים כנ"ל, באופן שאין להחטאת שום מעלה וחשיבות נגד העולת בהמה אפיה"כ גזירות הכתוב שיהא החטאת קודמת לעולת בהמה א"כ ה"ה דפר העלם דבר של צבור קודם לפר ע"ז שהוא עולה אף שאין לפר חטאת שום מעלה וחשיבות נגד פר העולה רק בע"ז גזירות הכתוב הוא שיהא העולה קודם לחטאת כדאמרינן בסמוך דחטת ע"ז חסר כתיב או משום דכמשפט כתיב בי'

ועוד י"ל בפשיטות דהא מבואר במשנה זבחים דף פ"ט דמעשר בהמה קודם לעופות מפני שהוא זבח ויש בו קדש קדשים דמו ואימוריו א"כ מוכח דלא מהני הטעם דמרצה נגד מין זבח א"כ כ"ש דעולת בהמה ראוי להקדימו לחטאת העוף דהא עולת בהמה קודם למעשר בהמה כמבואר בזבחים דף צ' ע"ב וע"כ הא דחטאת העוף קודם לעולת בהמה אין הטעם משום דמרצה רק מגזה"כ כמו שפרש"י שם, ע"כ מביא הגמ' וקיימ"ל דאפי' חטאת העוף קודמת לעולת בהמה אעפ"י דלא מהני הטעם דמרצה דמין זבח עדיף אפיה"כ קודם מגזה"כ א"כ ה"ה דפר העלם דבר קודם לפר ע"ז

שם שתי הלחם קודמים לכבשים הבאים עמהם, המנחת חינוך סי' ש"ז מקשה הא היו מקריבין על הלחם גם פר ושני אילים ושבעת כבשים ושעיר עיזים לחטאת א"כ אמאי נקיט רק כבשים ולכאורה אפשר לומר דהאי ברייתא סוברת כר"ע במשנה מנחות דף מ"ה ע"ב דשתי הלחם מעכב את הכבשים ואין הכבשים מעכבין את הלחם ולכך חשיב הלחם עיקר ושני הכבשים בגין הלחם אבל הפר והאילים ושבעת כבשים והשעיר אין מעכבין את הלחם ולא הלחם מעכבן כמבואר במשנה הנ"ל, ולכך חשיבו באו בגין עצמן, אמנם ז"א דהא העומר אין מעכב את הכבש הבא עמו כדאיתא בתו"כ אפיה"כ חשיב הכבש בא בגין העומר עיי"ש שהאריך בזה

ובפשיטות י"ל דלכאורה יש להבין דהא בשתי הלחם לא היו עבודות רק מה שהונפו ביחד עם הכבשים א"כ לענין מה השתי הלחם קודמין, כמו שהעיר בזה המנחת חינוך אמנם י"ל דנ"מ לענין אכילה דמבואר במשנה זבחים דף צ' ע"ב כשם שקודמין בהקרבתן קודמין באכילתן א"כ צריך לחלק תחלה השתי הלחם לכהנים ואח"כ השני כבשים ועי' סוכה דף נ"ו דפליגי תנאי לענין שתי הלחם ולחם הפנים איזהו מהם חולקין תחלה, ולפי"ז ניחא דלא קאמר דשתי הלחם קודם לפר ואילים ושבעת הכבשים דהם כולם עולות ואין בהם אכילה, ואי"ל דהא שעיר החטאת הי' נאכל א"כ אמאי לא קאמר דשתי הלחם קודם לשעיר החטאת גם זה לק"מ דהא שעיר החטאת הי' צריך להקדימו אפי' להמוספין אע"ג דמוספין באין בגין יום משום דגזה"כ הוא דחטאת קודמת לעולה א"כ כיון דכבר נקרב החטאת והותר הבשר לאכילה קודם שהותר הלחם בשחיטת הכבשים ע"כ צריך לאכול הבשר החטאת תחלה דכשם שקודמין בהקרבתן כך קודמין באכילתן

, ע"ב, נימא לי' גלי עוקצין דלית לי' וכיון דלא גמר כו' נעברי' והוה אנא אב"ד ואת נשיא, הרמב"ם פ"א מהל' מלכים הלכה ז' כתב כל השירות וכל המנויין שבישראל ירושה לבנו ולבן בנו עד עולם והוא שיהי' הבן ממלא מקום אבותיו בחכמה וביראה הי' ממלא ביראה אעפ"י שאינו ממלא בחכמה מעמידין אותו במקום אביו ומלמדין אותו, והכ"מ הראה מקור לדברי רבינו ז"ל מכתובות דאמר רבי אעפ"י ששמעון בני חכם גמליאל בני נשיא וקאמר התם דר"ג לא הי' ממלא מקום אבותיו בחכמה אלא ביראת חטא ממלא מקום אבותיו הוה, ולפי"ז קשה מאי אהני להו לרבנן שלא ידע לדרוש בעוקצין הלא לדברי הרמב"ם אעפ"י שאינו ממלא בחכמה מעמידין אותו בתחלה כ"ש שאין מעבירין אותו, גם יש להרגיש במאמר זה טובא הנה בלי ספק החכמים אלו הי' כונתם לשם שמים א"כ כפי דעתם דעפ"י הדין יש להעביר את רשב"ג מנשיאותי' מפאת חסרון ידיעתו בעוקצין ולא יכול לדרוש בכל התורה להשמיע כל תהלתו מדוע שתקו עד עתה שהי' נראה להם קצת פחיתת הכבוד