הר שפר עח

של צבור שהיא חטאת בהמה, ובתוס' הרא"ש כתב בזה"ל וקיימ"ל דאפי' חטאת העוף קודמת לעולת בהמה ואע"ג דבהמה עדיפא דהוי מין זבח דלהכי אהני קרא יתירה דאי לחטאת בהמה הא לא צריך קרא דדם חטאת קודם לדם עולה שהוא מרצה אלא לאשמעינן דאי מתרמי חטאת העוף דראובן ועולת בהמה דשמעון דקודמת חטאת העוף אבל בחד גברא לא משכחת דמייתי חטאת העוף ועולת בהמה ונראה דכונתו ליישב קי' הנ"ל דאמאי צריך להביא הך וקיימ"ל דאפי' חטאת העוף קודם לעולת בהמה אמנם משום דלכאורה יש לומר דדוקא בעולה הבאה עם החטאת חטאת קודמת כדאמר ר"ש טעמא בזבחים דף ז' ע"ב למה חטאת באה לפני עולה לפרקליט שנכנס ריצה פרקליט נכנס דורון אחריו אבל בחטאת הבאה בפני עצמו כמו פר העלם דבר אינה קודמת לפר של ע"ז דלא שייך טעמא דר"ש עיין בשו"ת שב יעקב סי' ב' ע"כ מביא הגמ' וקיימ"ל דאפי' חטאת העוף קודם לעולת בהמה וזה לא משכחת לה רק בחטאת ראובן ועולת שמעון ואפיה"כ החטאת קודם לעולה א"כ ה"ה הכא דפר העלם דבר קודם לפר ע"ז

אמנם דברי תוס' הרא"ש תמוהים דהא שפיר משכחת לה בחד גברא ביולדת עשירה וכן פרש"י זבחים דף צ' וכן הוא ברמב"ם פ"ט מהלכות תו"מ הלכה ח', ואפשר לומר דכונתו למה שהקשו התוס' זבחים דף צ' ד"ה חטאת העוף לעולת בהמה וז"ל הא דאמרינן בפ' תמיד נשחט זה בנה אב לכל החטאות שיקדמו לעולות וקיימ"ל דאפי' חטאת העוף קודמת לעולת בהמה קשה קצת הלשון דמאי קאמר וקיימ"ל וכו' הא לא משמע מבנין אב טפי אלא הך מילתא לחודא ועוד קשה הא דקאמר לכל החטאות ע"כ, והנה קו' הראשונה מיושב בפשיטות עפ"י פרש"י בפסחים שם שכתב בזה"ל וקיימ"ל דהאי בנין אב לא איצטריך אלא לחטאת עוף עיי"ש, אמנם הקו' השני' של התוס' הא דקאמר לכל החטאות וכונתם מבוארת כי הלא הבנין אב לא אתא כי אם לחטאת העוף שיקדים לעולת בהמה הבאה עמה וזה שתבא החטאת העוף עם עולת בהמה אינו כי אם ביולדת א"כ מה לכל החטאות דקאמר וזהו קוי גדולה. ולזה מתרץ התוס' הראש דאתי לאשמעינן דגם בחטאת העוף דראובן ועולת בהמה דשמעון החטאת קודם לעולת בהמה

, אמנם יש ליישב דקדוק הנ"ל למה מביא הש"ס הך וקיי"ל דאפי' חטאת העוף קודמת לעולת בהמה, דהנה התוס' זבחים דף ז' ע"ב ד"ה ריצה פרקליט כתבו בזה"ל ואע"ג דאיכא עולת יולדת ומצורע ונזיר דלא מייתי קרבן אלא לאישתרי בקדשים כדאמר בפ' בתרא דכריתות ואפיה"כ חטאתם קודמת לעולה דלא חלקה תורה ע"כ, ולכאורה דבריהם תמוהים דמאי קשה להו מחטאת יולדת הא י"ל דלכך החטאת קודמת אף שאינו מכפר מ"מ יש לו עדיפות מפני שהוא מכשיר כדאיתא במשנה זבחים דף צ' ע"ב כל החטאות שבתורה קודמת לאשמות חוץ מאשם מצורע מפני שהוא בא על הכשר ופרש"י מפני שהוא בא להכשיר את המצורע לקדשים ולביאת מקדש הלכך חשיבות הוא לגבי' שטהרה תלוי' בו וא"כ י"ל דלהכי הקדים חטאת העוף של יולדת לכשבה משום שהחטאת מכשירה לאכול בקדשים חשיבות הוא לגבה אמנם י"ל עפ"י המבואר במשנה כריתות דף ח' אשה שהי' עלי' חמש לידות ודאות מביאה קרבן אחד ואוכלת בזבחים והשאר עלי' חובה א"כ כשמביאה השאר אז אין לחטאת מעלת הכשר דהא כבר אישתרה לאכול בקדשים ואפיה"כ החטאת קודמת לעולתה ע"כ צריכים התוס' לתרץ משום דלא חלקה תורה, ובזה מיושב ג"כ קי' תוס' זבחים דף צ' הנ"ל אמאי קאמר לכל החטאות הא הבנין אב לא קאי רק על חטאת יולדת לבד די"ל דאתא לאשמעינן דכל חטאת העוף של יולדת אף אותן שאינן באין להכשיר קודמים לעולת בהמה משום דלא חלקה התורה, וכבר העירו בזה המפורשים, ובזה יש ליישב ג"כ קו' התוס' זבחים דף צ' ד"ה מנה"מ דת"ר כו' כמובן

, ומעתה מיושב ג"כ למה הוצרך הגמ' לומר וקיימ"ל דאפי' חטאת העוף קודמת לעולת בהמה, לפימ"ש הכלי יקר פ' שלח הטעם דבע"ז עולה קודמת לחטאת משום דעולה מכפרת על הרהור עבירה וחטאת על מעשה עבירה ובשאר עבירות מחשבה רעה אין הקב"ה מצרף למעשה א"כ עיקר הכפרה הוא על מעשה עבירה לכך חטאת קודמת לכפר על עיקר החטא ואח"כ באה העולה לכפר על המחשבה אבל בע"ז מחשבה רעה הקב"ה מצרפה למעשה ואדרבה בע"ז עיקר החטא הוא