הר שפר עו

באלמנה, וכן קשה בהא דבעא מני' רבא מר"נ אי משיח שנצטרע אסור באלמנה הוי לי' למיפשט ממתני' דכהן משיח שעבר מביא פר א"כ ש"מ דיש לו דין כ"ג, וצריך לומר דהא דמרבינן מן והוא דעבר מחמת מום אסור באלמנה היינו כ"ג מרובה בגדים דלא שייך בי' טעם הרמב"ם הנ"ל ולכך צריך ריבויא וכן הא דבעא רבא, מר"נ משיח שנצטרע היינו בכ"ג מרובה בגדים ואפשר דזהו כונת רש"י משיח שנצטרע כלומר כהן. גדול שנצטרע ורצונו לומר דהאי כהן משיח לא מיירי בנמשח בשמן המשחה רק מרובה בגדים דנקרא ג"כ כהן משיח בכמה מקומות על שם גדולה ושירות כמו שפרש"י פ' תצוה בפסוק ובגדי הקדש אשר לאהרן יהי' לבניו אחריו למשחה בהם וגו'

ובזה מיושב ג"כ קי' הטורי אבן מגילה דף ט' ע"ב על תוס' יומא דף י"ב ע"ב דכתבו דכ"ג מתמנה בפה ומסתלק בפה דהא מבואר במשנה ריש פסקין דמשיח שעבר מביא פר, ולפי האמור ניחא דדוקא בנמשח בשמן המשחה נשאר לעולם בקדושתו לפי ששמן המשחה שנמשח בו אינו מבטל מעשיהו אבל מרובה בגדים שפיר כתבו התוס' דמסתלק בפה

, מעתה מיושבים ג"כ דברי הרמב"ם ז"ל דאיהו פוסק כר' ישמעאל דמרבינן מן והוא משיח מלחמה כסתמא דברייתא וכסתם ספרא והא דכתב הרמב"ם פט"ו מה' שגגות שאין בין כהן משיח המשמש לכהן משיח שעבר מחמת מום אלא פר יוה"כ ועשירית האיפה היינו במשיח שנמשח בשמן המשחה דמיירי התם הרמב"ם ז"ל דהרי כתב שם דמביא פר וזהו דוקא בנמשח בשמן המשחה אבל מרובה בגדים שעבר מחמת מום אינו מבואר ברמב"ם שיהא אסור באלמנה

, ובירושלמי ריש יבמות יליף רע"ק שאר עריות מאחות אשר דפטורות מן החליצה ומן היבום מק"ו מה אחות אשה שיש היתר לאיסורה פטורה שאר עריות דאין היתר לאיסורם לא כ"ש ור' ישמעאל יליף במה מצינו מה אחות אשה שזדונה כרת ושגגתה חטאת פטורה אף כל עריות שזדונה כרת ושגגתה חטאת פטורות וקאמר מאי בינייהו אלמנה לכ"ג לרע"ק פטורה דאין היתר לאיסורה ולר' ישמעאל חייבת דאין זדונה כרת, ובשירי קרבן על הירושלמי שם הקשה הא גם אלמנה לכ"ג יש היתר לאסורה בכ"ג שנצטרע דמותר באלמנה, ותי' דהסוגי' אזלא אליבא דרע"ק דמרבה מן והוא דכ"ג שנצטרע אסור באלמנה ולר"י דמרבה משיח מלחמה אבל כ"ג שנצטרע מותר באלמנה ליכא ק"ו עיי"ש, והוא תמוה דא"כ מאי קאמר הירושלמי דלר' ישמעאל דמפיק במה מצינו דזדונה כרת אלמנה לכ"ג צריכה חליצה משום דאין זדונה כרת הא לר"י אף אי נילף מק"ו דאין היתר לאיסורה הא באלמנה לכ"ג ג"כ יש היתר לאסורה לשיטתו דכ"ג שנצטרע מותר באלמנה א"כ מה נ"מ אי יליף במה מצינו או מק"ו

, ולפי האמור דבכ"ג משיח גם ר' ישמעאל מודה דאסור באלמנה לפי ששמן המשחה שנמשח בו אין מבטל מעשיהו א"כ שפיר נ"מ בכ"ג משיח דאי ילפינן מק"ו הרי גם בכ"ג משיח אין היתר לאסורה דגם לאחר שנצטרע עומד בקדושתו אבל אי יליף במה מצינו דזדונה כרת באלמנה לכ"ג ליכא כרת

, שם. רצה מבדיל קמי שפה שלו עי' מה שפרש"י על זה במועד קטן דף כ"ב ע"ב ובלחם משנה הלכות אבל פ"ח הלכה ב' וצע"ג מסוגי' זו ודו"ק

שם. אלו נאמר ראש לא יפרע וכו' דברי ר' יהודה ר' ישמעאל אומר אינו פורם כדרך שבני אדם פורמין וכו' ובתורת כהנים פ' אמור הגירסא ר"מ אומר ראשו לא יפרע ובגדיו לא יפרוס על מתו כדרך שבני אדם פורעין ופורמין על מתיהם לא יפרום כדרך הפורמין הא כיצד כ"ג פורם מלמטה וההדיוט מלמעלה, ויש להבין באיזה סברא פליגי ר"מ ור"י וביותר צריך להבין דברי ר"י אלו נאמר ראש לא יפרע ובגד לא יפרום הייתי אומר בראש ובגד של סוטה הכתוב מדבר ת"ל ראשו ובגדיו שאינה בפריעה ופרימה כל עיקר דמה שייכות הא דהייתי אומר בראש ובגד של סוטה הכתוב מדבר להך דאינו בפריעה ופרימה כל עיקר ויש לפרש בפשיטות דר' מאיר יליף לה מדכתיב ראשו לא יפרע ובגדיו לא יפרום וסמוך לי' ועל כל נפשות מת לא יבא ודרשינן סמוכין דלא יפרע ולא יפרום על מתו כדרך שבני אדם פורעין ופורמין על מתיהם, וכן מבואר ברמ"בן על התורה עיי"ש אמנם ר' יהודה לשיטתו דלא