הר שפר עא

שנגעתי בו כשהלבשתיו דשמא הי' נשאר עוד משמן הטבעי שהוקדש ע"י אדם ומזה השמן הי' תלויות כמין שני טיפי מרגליות בזקן אהרן ויש בו משום מעילה ויצאה בת קול כטל חרמון שיורד על הררי ציון היינו הטל שיורד על הר הבית וחיל ושאר מקומות הקדושים דאע"ג דחצר הקדש קונה אפיה"כ אין בו משום מעילה משום דלא הוקדש ע"י אדם כמו בהקדיש בור דאין מועלין במימיו כ"כ השמן שבזקן אהרן אין בו משום מעילה משום דהשני טיפי מרגליות התלויות בזקן אהרן הי' משמן הברכה דאין בו משום מעילה, וזה מרומז בקרא כטל חרמון שיורד על הררי ציון כי שם צוה ד' את הברכה חיים עד העולם, והיינו מה טל אין בו מעילה אף שמן שבזקן אהרן אין בו מעילה והטעם כי שם צוה ד' את הברכה דהשמן המשחה נתהוה משמן הברכה ומפרש הטעם חיים עד העולם כדי שיהי' שמן המשחה קיים לעולמים, וכה"ג איתא בגמ' בב"ק דף ס"ה אמאי קאמר רחמנא חיים בגניבה אחיי' לקרן כעין שגנב, ולכך נתהוה השמן מן הברכה כדי שיהי' כמעין הנובע ולא יפסוק לעולם כנ"ל אמנם עדיין הי' אהרן דואג דאף דמשה לא מעל משום דלא שייך מעילה בשמן ברכה אבל עכ"פ יש בו איסור דעל בשר אדם לא ייסך ושמא נפל עלי במקום שאין ראוי למשיחה וע"ז לא שייך לומר דהוי לא: אפשר ולא קמיכוין דהא אפשר להסיר השני טיפי מרגליות מן הזקן, וע"ז יצאה ב"ק הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד מה משה לא מעל אף אתה לא מעלת משום דבאמת הי' סיבה מן. השמים שיפלו כמין שני טיפי מרגליות על זקן אהרן מפני איזה טעם כמוס והוה כמו מקום שראוי למשיחה כמובן

ועפי"ז יש ליישב באופן אחר קו' המפורשים הנ"ל דלמה הי' צריך משה רבינו ע"ה לעשות השמן המשחה עפ"י נס: דאפשר לומר לפי שלא ניתנה תורה למלאכי השרת שיצמצמו שלא יתנו יותר ממה שצריך ויבואו לידי איסור מעילה ע"כ עשה מרע"ה את שמן המשחה עפ"י נס כדי שיתהוה השמן מן הברכה ולא יהי' בו איסור מעילה

שם. תחלתו לא הי' אלא י"ב לוגין כו'. ואותו שמן קיים לעתיד לבא כו' זה בגימטריא י"ב לוגין הוי, היפה תואר פ' צו מקשה הרי מזה לא מוכח רק שמה שנשאר הי' י"ב לוגין דזה בגימטריא י"ב ודלמא מתחלה הי' יותר, ובס' ערוך לנר ס"ק דכריתות הקשה עליו דהא בפירוש כתיב בפסוק ושמן זית הין והין הוא י"ב לוגין כמו שפרש"י בחומש הרי דבתחילת הלקיחה לא הי' רק י"ב לוג עיי"ש, אמנם פשוט דכוונת היפ"ת דבמנחות דף ס"ט ילפינן דהין י"ב לוג דכתיב שמן זית הין וכתיב שמן משחת קודש יהי' זה לי לדורותיכם זה בגימטריא י"ב ופרש"י ואי קשיא לך אימא י"ב רביעית הא לא קשיא דלא אשכחן מדה פחותה מלוג להכי אמרינן י"ב לוגין, ולפי"ז שפיר מקשה היפ"ת מנלן דמתחילה לא הי' אלא י"ב לוגין הרי מזה לא מוכח רק שמה שנשאר הי' י"ב לוג ואי משום דכתיב הין דלמא הין הוא יותר מי"ב לוג, אמנם בפשיטות יש ליישב קו' היפ"ת דאין כוונת הברייתא משום דזה בגימטריא י"ב מוכח דכולו קיים לעתיד לבא רק כמ"ש הקרבן אהרן בספרא פ' צו דמלת זה הוא יתירא אלא לומר שזה בעצמו יהי' לדורות שלא יחסר ממנו כלל עיי"ש והא דקאמר זה בגימטריא י"ב זה קאי על מה דקאמר ברישא תחלתו לא היי אלא י"ב לוגין ועל זה מביא ראי' מדכתיב יהי' זה לי וזה בגימטריא י"ב והוא ממש כדילפינן בגמ' מנהות הנ"ל

, ועפי"ז יבואר ג"כ פרש"י פרשת תשא פסוק ל"א לדורותיכם מכאן למדו רבותינו לומר שכולו קיים לעתיד לבא, זה בגימטריא תריסר לוגין הרי ולכאורה קשה למה מהפך רש"י הפסוק לדרוש תחלה תיבת לדורותיכם ואח"כ תיבת זה, עי' בשפ"ח מש"כ בזה, ולפי האמור י"ל דכוונת רש"י דזה בגימטריא תריסר לוגין הוי דמזה מוכח דהין הוא י"ב לוגין כמו שפרש"י בפסוק כ"ד וכדי שלא תקשה קו' היפה תואר דלמא הין הוא יותר מי"ב לוגין רק לדורות לא נשאר אלא י"ב לוגין ע"כ הביא רש"י מקודם לדורותיכם מכאן למדו רבותינו לומר. שכולו קיים לעתיד לבא א"כ שפיר יש להוכיח מן זה בגימטריא תריסר לוגין הוי דגם מתחלה לא הי' יותר מן י"ב לוגין א"כ מוכח דהין הוא י"ב לוגין כדרשת חז"ל במנחות הנ"ל

דף י"ב ע"ב. מעשה ביוסף בן אלם מצפורי שאירע בו פסול בכ"ג, במשנה פ"ה דאבות עשרה ניסים נעשו לאבותנו בבית המקדש כו' ולא אירע