הר שפר נו

הבמות בחוץ ה"ז בלא תעשה ואין חייבין כרת היינו ג"כ משום דאיכא לאו מיוחד על זה כמ"ש התוי"ט שם משנה ט' עיי"ש. א"כ הכא בטומאת מקדש כיון דליכא כרת בכהן משיח ליכא גבי' גם הלאו רק העשה דוישלחו מן המחנה וכו' ואין קרבן בא על עשה לחוד, וזה לא קשה הא תינח טומאת מקדש אבל טומאת קודש מנלן, דבפרק קמא דשבועות דף ז' אמרינן דטומאת קודש וטומאת מקדש איתקשו להדדי. פרק שלישי

במשנה משיח שעבר ממשיחותו וכו' כהן משיח מביא פר והנשיא כהדיוט. ובפי' המשניות להרמב"ם ז"ל כהן גדול אם עבר במום או זקן וכיוצא בהם הוא עומד בקדושתו לפי ששמן המשחה שנמשח בו אינו מבטל מעשיהו אבל הנשיא אין לו גדולה אלא כשמצותו נעשית וכשבטל ענין זה הרי הוא כהדיוט. ובגמ' בסמוך מביא ברייתא וקאמר טעמא אחרינא דכתיב והקריב על חטאתו מלמד שמביא חטאתו משעבר, אמנם באמת תרוייהו צריכי, טעמא דגמ' צריך כדי שלא נילף בק"ו מנשיא משום דגם משיח שעבר בטל מצותו שאינו ראוי לעבודה הו"א דנילף ק"ו מנשיא כדאמר בסמוך לכך צריך הילפותא מוהקריב על חטאתו והפי' בזה כמ"ש המפורשים עפ"י פרש"י בחומש אם הכהן המשיח יחטא לאשמת העם כשכהן גדול חוטא אשמת העם הוא זה שהן תלויין בו לכפר עליהם להתפלל בעדם ונעשה מקולקל א"כ קשה אמאי כתיב והקריב על חטאתו דמשמע על חטאתו לבד ע"כ ילפינן מזה שמביא חטאתו משעבר דאז אינו לאשמת העם דאין תלויין בו עוד לכפר עליהם כיון שאינו ראוי לעבודה, אמנם אכתי קשה הא כתיב אם הכהן המשיח יחטא דמשמע חטא כשהוא משיח מביא כשהוא הדיוט אינו מביא כדאמר לקמן דמהאי טעמא אינו מביא על הקודמות לכך צריך לטעם הרמב"ם דגם אחר שעבר עדיין נקרא כהן משיח לפי ששמן המשחה שנמשח בו אינו מבטל מעשיהו, ונקיט הרמב"ם הטעם הפשוט החילוק שבין כהן משיח לנשיא והברייתא מביא ילפותא מקרא והקריב על חטאתו כדי שלא תקשה דנילף ק"ו מנשיא כדאמר שיכול והלא דין הוא ומשמע דאי לאו הק"ו לא הי' צריך קרא משום דגם אחר שעבר הוא עומד בקדושתו כמ"ש הרמב"ם ז"ל

, דף י' ע"א, לאו אמר ר"י בשורה ה"נ אימא גזירה וכתב הב"ש אע"ג דבמדרש רבה דריש בשורה זו לטובה לפי שהטמינו אמוריים מטמונות של זהב בקירות בתיהם וע"י הנגע נותץ הבית ומוצא מ"מ טובה שלימה איננו. ואפשר לומר עוד דהנה ביומא דף י"א ע"ב איתא ובא אשר לו הבית מי שמייחד ביתו לו שאינו רוצה להשאיל כליו ואומר שאין לו