הר שפר מו

ונראה ליישב דהתוס' יבמות שם ד"ה מה ע"ז דבר שחייבים על זדונה כרת הקשו וא"ת ואימא מה ע"ז שחייבים על זדונה סקילה ותירצו דלא גמרינן אלא מאי דכתיב בההוא קרא דלא כתיב התם אלא כרת דקסבר מגדף היינו ע"ז וה"נ לרבנן דלא גמרו מה ע"ז שיש בו לאו וכרת ולא בעי לאו כיון דלא כתיב בהאי פרשה תדע דבפרק בתרא דמכות וכו'. והנה שיטת רש"י במשנה ריש כריתות דאף למאן דיליף דבעי דבר שזדונה כרת מע"ז ס"ל דבעי לאו וכרת אף דלא כתיב לאו בהאי פרשה א"כ קשה קי' התוס' ניבעי ג"כ דבר שזדונה סקילה דומיא דע"ז. אמנם קו' התוס' היא קו' התורת כהנים ויקרא ריש מכילתא דחובה פ"א אשר לא תעשינה יכול דברים שזדונם כרת ודברים שאין זדונים כרת ת"ל תורה אחת יהי' לכם לעושה בשגגה הרי כל העושה בשגגה כע"ז מה ע"ז מיוחדת מעשה שחייבים על זדונה כרת ושגגתה חטאת אף כל מעשה שחייבים על זדונה כרת ושגגתה חטאת, או דבר שאתה למדו בדרך אחת אתה למדו בכל דרכים שיש בו ומה ע"ז מיוחדת שמשנאסרה לא הותרה ולא הותרה מכללה וחייבים עלי' מיתת ב"ד ואיסורה נוהג בבני נח כישראל אף אני איני מרבה אלא כיוצא בה וכו', וע"ז מסיק מדכתיב בפרשה ארבע פעמים מכל מצות ד' היינו ביחיד נשיא משיח וצבור אתי לרבות אף דלא הוה דומיא דע"ז בכל הפרטים רק שיהי' דבר שזדונה כרת ולפי"ז מיושב קי' המרש"א דלמאן דיליף מע"ז צריך ג"כ תורה אחת דלא מצי למילף בגז"ש דמצות מצות דא"כ הו"א דבעי דומיא דע"ז דבעי סקילה ושאר פרטים הנ"ל דלא מצינן לרבות מכל מצות ד' דהא מכל מצות יהי' צריך לגז"ש

ועפי"ז יש ליישב ג"כ שני הסוגיות, דביבמות קאמר אשכחן יחיד ונשיא ומשיח וכו' צבור בע"ז מנין א"ק ואם נפש אלא בשאר מצות מנלן יליף מעיני מעיני וכאן בהוריות קאמר סתם צבור מנלן יליף עליון מתחתון ולא פריך צבור בשאר מצות מנלן. וי"ל דלכאורה קשה מה פריך צבור בשאר מצות מנלן הא נוכל למילף צבור בשאר מצות מיחיד או נשיא מגז"ש דמצות מצות כמו לרבי דיליף יחיד ונשיא בשאר מצות מצבור בגז"ש כן לרבנן נילף צבור מיחיד ונשיא בשלמא ממשיח בהיקשא דלאשמת העם לא נוכל, ללמוד דלאשמת העם אתא להקיש משיח לצבור ולא להקיש צבור למשיח. ועי' תוס' זבחים דף ל"ט ע"ב ד"ה לפר אבל מיחיד ונשיא בגז"ש דמצות מצות שפיר נוכל ללמוד. וכבר הקשה כן המהדורא בתרא ביבמות אמנם לפי האמור ניחא דלרבנן דילפי מע"ז א"א ללמוד מגז"ש דמצות מצות דמכל מצות צריך לרבות דלא בעינן דומיא דע"ז בסקילה ושאר פרטים כנ"ל. אמנם זה דוקא לסוגי' דיבמות דלרבי ילפינן יחיד בשאר מצות מצבור בגז"ש דמצות מצות ולכך צ"ל דצבור בשאר מצות יליף מעיני מעיני, אבל לסוגי' דהוריות דלרבי ילפינן יחיד מצבור מואם נפש וילמוד תחתון מעליון א"כ גם לרבנן נוכל ללמוד כן ולכך קאמר צבור מנלן יליף עליון מתחתון היינו בע"ז ילפינן עליון מתחתון וכן בשאר מצות ילפינן ג"כ עליון מתחתון מואם נפש דכתיב גבי יחיד בשאר מצות

באופן אחר יש ליישב קי' המרש"א דלמה לי תורה אחת, דהנה לכאורה קשה לשיטת הר' משה בתוס' ריש יבמות ד"ה אשת אחיו מאמו דליכא ערירי בכל כריתות אלא בעריות דכתיב בהו ערירי א"כ לרבי דיליף גז"ש עלי' עלי' מאחות אשה נימא דבעי נמי ערירי וכבר הקשו כן המפורשים. ולכאורה אפשר לומר דלענין זה ילפינן מעיני מעיני מע"ז דלא בעי ערירי כמו ע"ז דליכא גבה ערירי. אמנם זה אינו דמאי חזית למילף גז"ש מע"ז נילף מאחות אשה דאיכא ערירי. אמנם י"ל דרע"ק ס"ל בכריתות דף ז' דמגדף חייב קרבן משום דכתיב כרת במגדף במקום קרבן ורבי ס"ל כרע"ק כדאי' בפסחים דף צ"ג וכיון דמגדף חייב קרבן אע"ג דליכא גבי' ערירי א"כ יש לנו תרי לימודים דהיינו גז"ש מעיני מעיני וגז"ש מצות מצות מיחיד בשאר מצות דלא בעי ערירי ולכך שבקינן חדא מקמי תרתי דהיינו הלימוד מאחות אשה מקמי הלימודים מצבור בע"ז ומיחיד בשאר מצות, וכה"ג איתא בקידושין דף ל"ד תפילין לתלמוד תורה איתקיש בין בפרשה ראשונה בין בפרשה שני' תפילין למזוזה בפרשה שני' לא איתקיש

, ועפי"ז י"ל קי' התוס' יבמות דף ט' דלרבנן למה לי היקשא דתורה אחת הא איכא למילף