הר שפר מד

יוכל להתכפר בפר של צבור דהוי שינוי קרבן אבל משיח שחטא עם הצבור כיון שמביא ג"כ פר ובכמה דברים שוה לב"ד הלכך יוכל להתכפר עמהם אף היכי שלא סמך על הוראת ב"ד וע"ז דחי דלא נוכל ללמוד מנשיא משום דמביא בפ"ע ביוה"כ הלכך הו"א דגם בהוראה מביא בפ"ע וע"ז מביא קרא דעל חטאתו אשר חטא דדוקא בחטא המיוחד לו מביא בפ"ע אבל לא בחטא עם הצבור אמנם מקרא עדיין לא שמעינן דמתכפר בשל צבור רק היכי דסמך על הוראתם ולכך איצטריך הסברא משום דבכמה דברים שוה משיח לב"ד דין הוא שיתכפר עמהם, ומיושב פרש"י כמובן

אמנם התוס' הרא"ש לא נהירא לי' פרש"י משום דס"ל דעיקר הילפותא מקרא על חטאתו אשר חטא היא רק למידק דבחטא עם הצבור מתכפר בשל צבור אבל היכי דאי אפשר לו להתכפר בשל צבור חייב להביא בפ"ע דהא עכ"פ חייב קרבן כיון דהורה ועשה עפ"י הוראתו

ומיושב ג"כ מה שהקשה עוד בתוס' הרא"ש על פרש"י ועוד מדכליל בהדייהו ולא בע"ז וליכא לפרושי דאף אם הורה ועשה משיח עם הצבור בע"ז מתכפר עמהם דהא משיח בע"ז כיחיד וכוונתם מבוארת דמשיח חייב שעירה בע"ז והאיך יוכל להתכפר בפר ושעיר של צבור דהא הוי שינוי קרבן. אמנם לפי האמור בשיטת רש"י ניחא כיון דמשיח חטא בחדא איסורא עם הצבור פטור מקרבן ואינו חייב להביא שעירה ממילא יוכל להתכפר בפר ושעיר של צבור משום דבכמה דברים שוה משיח לב"ד כפרש"י

אמנם התוס' הרא"ש הקשה שפיר לשיטתו דאין משיח פטור להביא בפ"ע רק היכי שמתכפר בשל צבור אבל היכי שאי אפשר לו להתכפר בשל צבור חייב קרבן בפ"ע דהא עכ"פ הורה ועשה עפ"י הוראתו א"כ שפיר מקשה כיון דמשיח בע"ז חייב שעירה לא יוכל להתכפר בפר ושעיר של צבור כיון דהוי שינוי קרבן כמובן

, העולה מזה דבחקירה הנ"ל מחולקים רש"י ותוס' הרא"ש, והנה לקמן בגמ' דמקשה היכי דמי אילימא דהוא מופלא והן אינם מופלאים פשיטא דמתכפר בפ"ע הוראה דלהון לאו כלום פרש"י דהא תנן לעיל אם לא הי' שם מופלא של ב"ד אף שאינו ממנין הסנהדרין פטורים מפני שהי' להם ללמוד מן המופלא ולא למדו, והנה לשיטת הרמב"ם דאף אם הורו בחדא איסורא אם לא ידע משיח מהוראת ב"ד ולא סמך עליהם הוא בכלל הורה בפ"ע א"כ מה מקשה הוראה דלהון לאו. כלום הוא כיון דגם המשיח הורה כן לא שייך בזה לומר דהי' להם ללמוד ולא למדו כמ"ש התוס' בסוגיין, אמנם י"ל דהרמב"ם אינו מפרש כפרש"י משום דלא הי' מופלא של ב"ד שם רק כפי' רבינו חננאל דהוא מופלא שהוא ראוי להוראה והם אינם מופלאים שאינם ראוים להוראה וגם בתוס' הרא"ש תפיס פי' זה

אמנם יש לדקדק על דברי תוס' הרא"ש דאזלי בשיטת רש"י דהורו בפ"ע מיירי דוקא בתרי איסורי למה נאיד מפרש"י דקי' הגמ' הוא אף שהסנהדרין ראוים להוראה אפיה"כ כיון שהמשיח יותר מופלא מהם פטורים. מפר משום שהי' להם ללמוד ולא למדו

אמנם י"ל דתוס' הרא"ש לשיטתו לא יכול לפרש כפרש"י דהא לשיטת תוס' הרא"ש אם חטא כהן משיח בע"ז וגם הצבור חטאו בע"ז חשיב חטא בפ"ע משום דחלוקין בקרבנותיהם דמשיח מביא שעירה וצבור מביאים פר ושעיר ואי אפשר למשיח להתכפר בשל צבור א"כ קשה מה מקשה הגמ' ה"ד אילימא דהוא מופלא וכו' הא שפיר איכא למימר דמיירו דהוא מופלא והם אינם מופלאים אי נמי איפכא דהן מופלאים והוא לאו מופלא ומיירי בחטאו שניהם בע"ז והוראת שניהם הוי הוראה דלא שייך דהי' להם ללמוד ולא למדו כיון דשניהם הורו באיסור אחד ומ"מ צריך להביא בפ"ע כיון דלא יוכל להתכפר בשל צבור דהיו שינוי קרבן, ולכך נאיד תוס' הרא"ש מפרש"י ומפרש כפי' ר"ח דאינו מופלאים היינו שאינם ראוים להוראה אבל רש"י לשיטתו דס"ל דאינו מביא בפ"ע רק היכי שהורו בתרי איסורי שפיר נוכל לפרש כיון דאחד מופלא יותר א"כ הוראת השני באיסור אחר לאו הוראה היא כיון שהי' לו ללמוד ולא למד וצריך לתרץ בשווין כמובן

אמנם יש להקשות לשיטת תוס' הרא"ש מהגמ' לקמן עמוד ב' דקאמר הש"ס פשיטא הוא בחלב