הר שפר מג

כיון דהורו בתרי איסורי הרי זה בכלל על חטאתו אשר חטא ומביא בפ"ע, אלא ודאי ס"ל להתוס' הרא"ש דהיכי דאי אפשר לו להתכפר בשל צבור פשיטא לן דחייב להביא בפ"ע אפי' בחדא איסורא כיון דהורה ועשה עפ"י הוראתו חייב קרבן רק היכי שמביאים הצבור מתכפר עמהם, אבל היכי שאי אפשר לו להתכפר בשל צבור חייב להביא בפ"ע, א"כ בתרי איסורי כמו חלב וע"ז דהוה שינוי קרבן ואי אפשר לו להתכפר עמהם פשיטא דחייב להביא בפ"ע כמובן

, אמנם אף שיש להכריח כן מדברי התוס' הרא"ש אבל מפרש"י יש להכריח להיפוך דהא מלשון רש"י נראה דהיכי דהורה הוא והורו גם הב"ד אפי' בשינוי קרבן איצטריך המשנה לאשמעינן דמביא בפ"ע א"כ משמע דאי לא אשמעינן זאת הו"א אף שאי אפשר לו להתכפר בשל צבור אפיה"כ פטור להביא קרבן משום דהורו גם הב"ד וקמ"ל כיון דהורו בתרי איסורי חשיב חטא בפ"ע א"כ משמע דבחדא איסורא כיון דחשיב חטא עם הצבור ואינו בכלל על חטאתו אשר חטא פטור להביא קרבן בפ"ע אף היכי שאין מתכפר עמהם כגון שלא עשו רוב צבור שאין מביאין פר

, ולפי"ז מיושב ג"כ מה שפרש"י ומפני מה מתכפר בשל צבור כי הורה עם הצבור לפי שבדברים הרבה שוה משיח לב"ד כו' ובתוס' הרא"ש כתב על פרש"י ולא נהירא דאין צריך טעם מזה דהא קרא דריש בגמ', אמנם לפי האמור ניחא דמקרא דעל חטאתו אשר חטא שמעינן דבחטא עם הצבור אינו מביא בפ"ע דהוה כמו שגגת מעשה בלא הוראה אבל אכתי לא שמעינן דמתכפר בשל צבור לכך קאמר המשנה דזה ידעינן מצד הסברא דנתכפר בשל צבור לפי שבדברים הרבה שוה משיח לב"ד משום הכי יוכל להתכפר עמהם, אמנם סברא זו לחוד עדיין לא סגי משום דהו"א כמו ביוה"כ חייב להביא בפ"ע אף בחדא איסורא ה"ה בהורה עם הצבור חייב בפ"ע אפי' בחדא איסורא לכך איצטריך על חטאתו אשר חטא דבהורה עם הצבור אינו חייב בפ"ע וממילא ידעינן מצד הסברא דמתכפר בשל צבור כמובן

ולכאורה יש להקשות אכתי למה לי הסברא הא יכולים ללמוד מנשיא במה מצינו שמתכפר עם הצבור כמו שרוצה הברייתא ללמוד כן מתחלה רק דדחי לי' הואיל ואין מתכפר לו עם הצבור ביוה"כ יכול יביא פר לעצמו ת"ל על חטאתו אשר חטא א"כ כיון דידעינן מקרא דאינו מביא פר בפ"ע א"כ שוב נוכל ללמוד מנשיא דמתכפר בשל צבור, אמנם י"ל דלכאורה קשה האיך נוכל ללמוד במה מצינו מנשיא דבחטא עם הצבור בחדא איסורא מתכפר עם הצבור אף שלא סמך על הוראת ב"ד הא מנשיא לא שמעינן רק היכי דעשה עפ"י ב"ד דומיא דנשיא דודאי אין מתכפר בשל צבור רק היכי דסמך על הוראתם דלא עדיף משאר יחיד שאינו מתכפר בשל צבור רק היכי שסמך על הוראת ב"ד כמבואר ברמב"ם ז"ל פי"ג מה"ש הלכה ה' אבל היכי שלא ידע מהוראת ב"ד ולא סמך על הוראתם בשעת מעשה לא נוכל ללמוד מנשיא וצ"ל דכוונת הברייתא יכול הורה עם הצבור ועשה עם הצבור מביא בפ"ע היינו אף שנשתתף עמהם בהוראה ובשעת מעשה סמך גם על הוראתם אעפי"כ הו"א דמביא בפני עצמו משום דעכ"פ הורה גם הוא ועשה כפי הוראתם וע"ז קאמר והלא דין הוא דנוכל ללמוד במה מצינו מנשיא דבכה"ג מתכפר בשל צבור ודחי דגם בכה"ג לא נוכל ללמוד מנשיא משום דמביא בפ"ע ביוה"כ וע"ז מביא קרא דעל חטאתו אשר חטא דדוקא בחטא המיוחד לו מביא בפ"ע אבל אם חטאו גם הב"ד פטור א"כ ה"ה אף שלא סמך על הוראתם רק שהורה בחדא איסורא עם הב"ד פטור להביא בפני עצמו כיון שאינו בכלל על חטאתו אשר חטא אבל אכתי לא שמעינן דמתכפר בשל צבור לכך איצטריך הסברא לפי שבכמה דברים שוה משיח לב"ד לכך מתכפר עמהם אבל לולי הסברא לא נוכל ללמוד מנשיא שיתכפר עם הצבור רק דומיא דנשיא היכי שסמך על הוראתם כמובן

עוד י"ל באופן אחר דהפי' בברייתא דילפינן משיח מנשיא דמתכפר בשל צבור עכ"פ היכי שסמך על הוראתם וממילא ידעינן מצד הסברא דאפי' היכי שלא סמך על הוראתם מתכפר עמהם אף דבנשיא אינו מתכפר עמהם היכי שלא סמך על הוראתם היינו טעמא משום דנשיא שעשה בפ"ע בשגגת מעשה חייב להביא שעיר א"כ לא