הר שפר לח

אפי' לאקרובי נמי ראוי וכן מצינו פ' הוציאו לו גבי הא דאמר בפר ואפי' בדמו של פר ופריך עלה והא חטאת שמתו בעלי' היא ומשני כיון דעל כפרת צבור נמי אתי לאו מתו בעלי' היא אלמא היכי דלא אזיל למיתה אפי' להקרבה נמי ראוי, ושוב הקשו התוס' תיקשו למתניתין דבהא ליכא מאן דפליג דחטאת שמתו בעלי' ביחיד דברים אמורים ולא בצבור ואפיה"כ בכפרו בעלי' פליגי, ומה שתירצו בזה אינו מובן כי הלשון מגומגם, אמנם בשיטה מקובצת מבואר היטב התי' וז"ל וי"ל דודאי היכא דלא מתו כל הבעלים לא פליג ר"י אבל היכא דמתו כל הבעלים כגון הכא דמסתמא מתו כל אותן שהיו בימי צדקיהו והוה ס"ד למאן דאית לי' דנתכפרו מתה בצבור כמו כן מתו כל הבעלים תמות בצבור ומסיק רב פפא דאפי' למ"ד כו' אפי' מתו כל הצבור לפי שאין צבור מתים כלומר אפי' מתו כולם אין להם תורות מתה עכ"ל, אמנם לפי"ז הדרא קי' תוס' הנ"ל לדוכתי' דתקשה נמי למ"ד תרעה דלהקריב ליכא למאן דאמר לס"ד דמקשה דמתו בעלי' אית לי' חד דינא עם נתכפרו בעלי', ומה שתירצו דודאי כיון דלא אזיל למיתה אפי' לאקרובי' נמי ראוי כמו שמצינו בפ' הוציאו לו למ"ד בפר אפי' בדמו של פר לא דמי כלל דהתם אף שמת הכ"ג והוה חטאת שמתו בעלי' מ"מ כיון דאינה מתה ע"כ יכול להקריבה על הכ"ג השני שמשמש תחתיו ועל שאר אחיו הכהנים שיתכפרו בו אבל הכא לפי הס"ד שמתו כל אותם שהיו בימי צדקיהו ליכא מ"ד שיוכל להקריב חטאת צבור בשביל מתים לפי הקס"ד דמקשה דחטאת צבור שמתו בעלי' יש לו חד דינא עם נתפרו בעלי' כמובן. אמנם לפי האמור ניחא דבימי עזרא הקריבו החטאת לקרבן מילואים רק מחמת שהפרישו אותם על ע"ז שעשו בימי צדקיהו הוה לי' חטאת שמתו בעלי' ולמ"ד דלא אזיל למתה ניחא דשפיר הי' יכול להקריבו לקרבן מילואים אבל למ"ד חטאת צבור שנתכפרו בעלי' וכן חטאת צבור שמתו בעל' מתה תיקשה לי' האיך יכול להקריבו אפי' לקרבן מילואים כיון דאזיל למיתה וע"ז משני רב פפא דחטאת צבור שמתו בעלי' לא דמי לחטאת שנתכפרו בעלי' משום דחטאת שנתכפרו בעלי' באחר כיון דאין ראוי להקריבו עוד לשם חטאת שהופרש כיון דכבר נתכפרו בעלי' באחר ע"כ אין ראוי ג"כ לקרבן אחר דיש לו דין אחד עם חטאת יחיד שנתכפרו בעלי' דגמירי דמתה אבל חטאת צבור שמתו בעלי' אין לו כלל דין חטאת שמתו בעלי' משום דיכול להקריבו לשם חטאת שהופרש אפי' לאחר מיתה כמו שמביא ראי' משעירי ר"ח דיכול להקריב לשם חטאת שהופרש אפי' לאחר מיתה

ועפי"ז מיושב ג"כ מה שהקשה הבאר שבע מה פריך מנלי' לרב פפא הא הרי מהאי קרא גופי' דעזרא מוכח דאין צבור מתים, ולפי האמור ניחא דהא בקרא גופא אינו מבואר דהקריבו אותם על ע"ז שעשו בימי צדקיהו א"כ י"ל דהקריבו אותם חטאות פנימית לקרבן מילואים לבד ולא לכפר על ע"ז שעשו בימי צדקיהו רק דמקשה לר' יוסי ולר' יהודא דחדשו זאת דבימי עזרא הקריבו המילואים חטאות פנימית כדי לכפר על ע"ז שעשו בימי צדקיהו א"כ תיקשי הא הוה לי' חטאת שמתו בעלי'

ועפי"ז מיושב ג"כ קי' הטורי אבן מגילה דף ט' ע"ב לשיטת רש"י קידושין דף ל"ז ע"ב דפר העלם דבר של צבור לא הי' מקריב כהן הדיוט רק כהן משיח דוקא וכן הוא ברש"י לקמן דף י"א ע"ב ודף י"ב ע"ב א"כ הה"נ שעירים של ע"ז צריך כהן משיח דוקא דשעירי ע"ז שווים הם לפר הבא על כל המצות כדאמרינן בזבחים דף ל"ט א"כ במקדש שני דלא הי' משיח בשמן המשחה אי אפשר להקריב פר הבא על כל המצות ושעירי ע"ז והרי הכא בסוגיין אר"י הבאים משבי הגולה הקריבו וכו' פרים ושעירים על ע"ז הביאום ושקיל וטרי הש"ס אליבא דר"מ ור"י ור"ש דתיתי כותייהו והשתא הא ר"ש פליג על ר"מ וס"ל דאין מרובה בגדים מביא פר העלם דבר והשתא לר"ש היכי משכחת לה לשעירי ע"ז במקדש שני כיון שלא הי' כהן משיח, ולפי האמור ניחא דקרבנות שהקריבן בימי עזרא היו עיקרם למילואים רק דממילא כפרו גם על ע"ז שעשו בימי צדקיהו דומיא דחטאת הלוים

ובזה מיושב ג"כ קי' התוס' יומא דף נ"ז דאמר ראב"י אני ראיתי' ברומי והיו עלי' כמה טיפי דם מפר העלם דבר ושעירי ע"ז, וכתבו