הר שפר לג

אמנם יש ליישב פרש"י ויתיישב בזה ג"כ אמאי לא משני גם בש"ס דידן הכי דמיירי בשינוי קרבן, דלכאורה יש ליישב קי' הנ"ל על פרש"י לפי המבואר ברמב"ם ז"ל בהלכה הנ"ל דאף דפטורין מקרבן צבור מ"מ כל אחד חייב להביא קרבן יחיד א"כ זה דוקא אחר דגלי לן קרא דפטורין מקרבן צבור חייב כל אחד קרבן יחיד אבל אי לא הוה לן קרא דפטורין אף שבלאה"כ לא הי' מביאין קרבן צבור מספק מ"מ גם קרבן יחיד לא היו מביאין כיון דחייבין קרבן צבור רק שאינם מביאים משום שאינם יודעים מה להביא פר או שעיר א"כ נ"מ במה דגלי לן קרא דפטורין מקרבן צבור כדי לחייבן בקרבן יחיד

אמנם לכאורה יש לדחות דהרמב"ם כתב כן לשיטתו דס"ל יחיד שעשה בהוראת ב"ד חייב קרבן יחיד ואינו פטור מקרבן רק היכי דמביאין קרבן צבור א"כ ה"ה הכא נמי כיון דגלי לן קרא דפטורין מקרבן צבור חייב כל יחיד כשבה או שעירה אבל למ"ד יחיד שעשה בהוראת ב"ד פטור אף היכי דאין מביאין קרבן צבור משום דהוה תולה בב"ד א"כ ה"ה הכא אף דאין מביאין קרבן צבור מ"מ פטורין גם מקרבן יחיד משום דתולה בב"ד הם, והנה ביבמות דף צ"ב קאמר הגמ' דר' אליעזר ס"ל יחיד שעשה בהוראת ב"ד פטור א"כ ליכא למימר דנ"מ לחייבם קרבן יחיד א"כ אכתי קשה על תי' הירושלמי דמיירי בשינוי קרבן דלמה לי קרא דבלאה"כ לא יביאו שום קרבן כיון דאין יודעין מה להביא

אולם י"ל דזה יהי' תליא בפלוגתא דרב ור' יוחנן בריש מכילתין בנתחלף לו חלב בשומן דרב אמר פטור ור' יוחנן אמר חייב ולכאורה יש להבין מ"ט דר' יוחנן דמחייב הא מסיק הש"ס בשבועות דף י"ט העלם זה וזה בידו פטור, א"כ גם בהורו ב"ד שחלב מותר ונתחלף לו חלב בשומן הוה העלם זה וזה והי' לו להיות פטור, וצ"ל דטעמי' דר' יוחנן לפי מה דאיתא שם אמר רבא מודה רב שאינו משלים לרוב צבור מ"ט אמר קרא בשגגה עד שיהי' כולם בשגגה אחת א"כ כיון דגלי לן קרא לענין קרבן צבור דבעי דוקא שיהיו בשגגה אחת עפ"י ב"ד ולא יתערב יבזה שגגת עצמן משום הכי גם לענין יחיד התולה בב"ד דפטור בעי ג"כ שלא יתערב עמו שגגת עצמו וכן מוכח מדברי הרמב"ם ז"ל פי"ג מה"ש ה"ה שפסק כר"י דנתחלף חלב בשומן לא חשיב תולה בב"ד כמ"ש הכ"מ שם ומביא הקרא דלכל העם בשגגה עד שתהי' שגגה אחת לכל, עי' מש"כ לעיל ריש מכילתין ביתר ביאר

ולפ"יז לר' יוחנן כיון דגלי קרא ונודעה החטאת ולא שיודיעו החוטאין דפטור מקרבן צבור א"כ ה"ה לענין יחיד לא חשיב תולה בב"ד אף לר' אליעזר דס"ל יחיד שעשה בהוראת ב"ד פטור מ"מ חייב קרבן יחיד דכיון דלא חשיב הוראת ב"ד לענין חיוב פר לא חשיב ג"כ תולה בב"ד לפטור מקרבן יחיד א"כ שפיר נ"מ הא דגלי לן קרא דפטור מקרבן צבור כדי לחייבם בקרבן יחיד

אמנם לרב דס"ל נתחלף לו חלב בשומן פטור דחשיב תולה בב"ד וכן לרבא לחד לישנא ס"ל דנתחלף לו חלב בשומן פטור אף דלא חשיב הוראת ב"ד לענין חיוב פר כדאמר רבא מודא רב שאינו משלים לרוב צבור, א"כ ה"ה הכא אף דגלי לן קרא ונודעה החטאת ולא שידעו החוטאין דפטור מקרבן צבור מ"מ לענין קרבן יחיד חשיב שפיר תולה בב"ד למ"ד יחיד שעשה בהוראת ב"ד פטור א"כ אכתי קשה לר"א למה לי קרא, דבחלב ודם, חשיב לר"א ידועה מצד ממ"נ ובחלב וע"ז דהוה שינוי קרבן בלאה"כ פטור כיון דאינם יודעים מה להביא, ולחייבם בקרבן יחיד ליכא למימר אליבא דר"א דס"ל תולה בב"ד פטור מקרבן יחיד, ולכך אמר ר"י אמר רב ואיתימא רבא היינו להך לישנא דרבא דס"ל כרב דנתחלף לו חלב בשומן פטור, דהך ברייתא לא אתיא כר"א, אבל הירושלמי דאזול בשטת ר' יוחנן כידוע שפיר מתרץ דמיירי בשינוי קרבן וצריך קרא לפטרם מקרבן צבור כדי לחייבם בקרבן יחיד כנ"ל

שם. כיצד חטאו שני שבטים מביאין שני פרים כו' ופרש"י וה"ה דכי חטא שבט אחד שמביא פר אחד והא קמ"ל דשני שבטים לא סגי להו בפר אחד והקשה המרש"א דהאיך סלקא דעתין למימר בשני שבטים דסגי בפר אחד הא מסיק לקמן לר"י דאפי' בשבט אחד שחטא מייתי נמי שאר שבטים כל אחד פר ע"י גרירה, ותירצו המפורשים דס"ל לרש"י דלא אמרינן לר"י גרירה רק ברוב שבטים או ברוב ישראל דאז המיעט נגרר אחר הרוב כמ"ש