הר שפר כה

החינוך מצוה קכ"ח בדין קרבן אשם תלוי וז"ל משרשי המצוה שיהא אדם נזהר וירא חטא ויעיין בכל מעשיו עיון טוב לבל יכשל בדבר עבירה וע"כ הצריכתו התורה להביא קרבן כשלא נזהר יפה במעשיו עד כדי שלא יולד עליו ספק זה, והראי' שאינו בא רק לכפר על עצלותו בכך שהרי אינו משתרש אליו לכפר על החטא כלל וכשיודע אליו החטא מיד צריך לקרבן אחר כמו שהי' חייב אם לא הקריב הראשון עכ"ל, ולכאורה קשה דבכריתות דף כ"ו ע"ב קאמר השתא דאמר כי מתיידע לי' מייתי חטאת אשם תלוי למה בא אמר רבא להגן עליו מן היסורים

אמנם הדבר נכון מאד, משום דחטאת מכפר על הכל גם על מה שלא דקדק לבל יכשל בעבירה דהא מכפר על ודאי אכל חלב לכך מקשה הגמ' כיון דהחטאת מכפר על הכל אשם תלוי למה בא ומשני להגן עליו מן היסורים עד שיביא חטאת. אמנם כיון דהביא אשם תלוי למה צריך עוד להביא חטאת לזה קאמר החינוך דהאשם תלוי מכפר רק על עצלותו שלא דקדק לבל יכשל בדבר עבירה, וטעם זה שייך בספק חטא דשפיר י"ל דחייבו התורה אשם תלוי לכפר לו על עצלותו שלא דקדק ואחר שנודע לו שאכל ודאי חלב מביא חטאת לכפר לו על מעשה העבירה אבל בספק נתכפר אי אפשר לו להביא אשם תלוי לכפר על מה שלא דקדק דשמא כבר נתכפר בקרבן חטאת שהביא דהחטאת מכפר גם על מה שלא דקדק ועל מה שלא דקדק להביא קרבן כראוי ע"ז לא חייבו התורה אשם תלוי רק על ספק עבירת לאו דבאשם תלוי כתיב ואם נפש כי תחטא ועשתה אחת מכל מצות ד' אשר לא תעשינה ולא ידע ואשם

ועפי"ז יתפרש היטב הסוגיא, דר' אליעזר וסומכוס תרווייהו ס"ל דספק הוה אם הוא בכלל תולה בב"ד משום דעשה ברשות ב"ד או שמא תולה בעצמו הוא משום דאפשר הי' לו להודע אם חזרו בהן הב"ד, אלא דאיכא בינייהו אי חייב אשם תלוי דסומכוס מדמה לה לספק נתכפר דפטור מאשם תלוי משום דשמא כבר נתכפר ה"נ פטור משום דשמא חשיב תולה בב"ד ועל מה שלא דקדק לשאול אם חזרן בהן הב"ד לא חשוב פושע משום דלא עלתה על דעתו שחזרו בהן הב"ד, ולכך קאמר סומכוס תלוי ר"ל שיש לו דין אוכל ספק חלב לאחר שהביא אשם תלוי שהוא תלוי מן היסורים אף זה בלא הבאת קרבן תלוי הוא ואין לו לדאוג מיסורים כפי' תוס' הרא"ש משום דלא פשע כלום ולא מיבעי' למ"ד ב"ד מביאין וכו' אלא אפי' למ"ד צבור מביאין לא חשיב פושע משום דלא עלתה בדעתו שיחזרו בהן הב"ד, ורבי אליעזר מדמה לה לספק חטא דחייב אשם תלוי על עצלותו דהו"ל לדקדק שלא יבא לידי ספק עבירה ה"נ הו"ל לדקדק ולשאול אם חזרו בהן הב"ד ולא מיבעי' למ"ד צבור מביאין וכו' אי הוה שאיל הוה אמרין לי' ולכך חשיב פושע, ואין להקשות לסומכוס דפטור מאשם תלוי מה נ"מ אם חשיב ספק כיון דפטור מקרבן י"ל דנ"מ לאומרים לו לבבא בן בוטא המתן עד שתכנס לבית הספק בכריתות דף כ"ה

והא דנקט בסוגיין משל דסומכוס למה הדבר דומה לאדם שהביא כפרתו ביה"ש, ובתוספתא נקט דין זה בספק זרק, י"ל דהתוספתא נקט בכל בבא רבותא דהיינו ברישא בחטאת חלב נקיט רבותא בספק אם זרק כלל אף דאיכא חזקת חיוב דודאי נתחייב בקרבן וספק נתכפר אעפי"כ פטור מקרבן דלא מצי להביא חולין בעזרה, ובסיפא דמחוסר כפורים נקיט ספק חשיכה אף דודאי נזרק הדם ועשה מעשה לסלק החזקת חיוב, ודמי למש"כ הטו"ז חו"מ סוף סי' ע"ה במטבעות מזויפות דכיון דודאי פרע אף דאח"כ נולד ספק אי הוה פרעון מעליא מ"מ אזיל לי' החזקת חיוב ואינו בכלל דאינו יודע אם פרעתיך דחייב, א"כ ה"ה הכא דודאי נזרק הדם אף דנולד אח"כ ספק אם נזרק כהלכתו מ"מ אזיל. לי' החזקת חיוב, וקמ"ל דאפיה"כ אסור לאכול בקדשים עד שיביא חטאת העוף ספק. עוד י"ל דלכך לא נקוט ברישא ספק חשיכה משום דאסור להקריב אחר התמיד רק במחוסר כפורים בערב פסח לרבנן ולר' ישמעאל בנו של ריב"ב אף במחוסר כפורים בשאר ימות השנה כדאי' בפסחים נ"ט, אמנם הכא בסוגיין דהוה ספק אם הוא בכלל תולה בב"ד או לא דליכא חזקת חיוב ע"כ נקט גם המשל דומה לנמשל בגוונא דליכא חזקת חיוב

שם. לאדם שהביא כפרתו בין השמשות בזבחים נ"ו אר"י בר אבדימי מנין לדם שנפסל