חנה אריאל שמות רצא

ענין הטבת הנרות הנ"ל). בזגין דדהבא שהמרגלן באו תוך הזהב כענבל בזוג שזהו כחו של אהרן בהעלאה בבחי' הזהב דהדלקת הנרות וההמשכה בבחי' ההטבה והם הטעו את כחו שיומשך רק מכח ומדרי' השתל' ובבחי' הפירוד דוקא וכ"ז בלא דעתא דילי' (כי דעתא דילי' הוא רק להמשיך קדושת קבלת התו' כדאמרן). ולכן אמר לו הקב"ה למשה לך רד כי שחת עמך. יובן עפ"י מ"ש במק"א בענין רק אתכם ידעתי שר"ל שאתם הדבקים בהוי' ידועים הם בישותם התחתון גם בידיעת עצמו ית' שהיא בחי' האין (דמאין ליש בעולמות) הכלול באו"כ דשם הוי' ב"ה משא"כ כל אלהי העמים אלילים וה' שמים עשה וכמ"ש במק"א שאין להם מציאות כ"א תחת מחיצת השמים שעשה ששם דוקא יוכלו לראות א"ע ליש ודבר אבל בידיעת עצמו ית' הרי הפירוד הגמור הוא אין ואפס בלי מקום למציאותו כלל. וז"ש כאן כי שחת עמך פי' כמש"ל ששחתו וביטלו את החיצוניות מלהיות נכלל בבחי' אתכם ידעתי כמו שהם אמרו שהאיש משה לא ידענו כמ"כ גם הם לא נודעו בבחי' אתכם ידעתי. ולכן אמר למשה לך רד מגדולתך. שאתה עסוק בקבלת הלוחות לעשות את בחי' העד ועד בכלל כנ"ל כי שחת עמך אותה המדרי' שהיו מקבלים בחיצוניותם בבחי' הדעת שיונקים ממך עכ"פ כי הראה להם השטן שהוא מסולק מהם עתה לגמרי כנ"ל ולכן לך רד (ע"ד רד העד בעם) לגלות להם עכ"פ בחי' הידיעה כמו וידעו מצרים כי אני הוי' אולי יוכלו להתתקן ולהתעלות למקום קדושתם. ושוב אמר לו הקדוש ברוך הוא ראיתי את העם הזה בבחי' ראי' כרואה דבר מה שחוץ לעצמותו כבי'. והיינו ההסתכלות במעשה התחתונים לדעתם וצביונם תחת השמים הנ"ל שהוא ע"י עיני ה' אזני ה' שלוחי ההשגחה. והנה עם קשה עורף הוא. ידוע בכ"ד שהעורף הוא מנגד לדעת באופן שגם ע"י כח הדעת דמרע"ה לא יסור מהם הקושי מכל וכל שיוכלו לקבל ענין המ"ת גם בחיצוניותם אשר זה הי' הכוונה בלוחות (וגם בצווי על המשכן כמשי"ת) וכנ"ל, ועתה הניחה לי מהמשכת הדעת להם מאל דעות ב"ה שזהו כחו של משה דוקא. ויחר אפי בהם ענין חרון אף מבואר ג"כ בכ"ד ע"ד בחוטמא אשתמודע פרצופא ובחרון האף ע"ד לשון עצמי חרה מני חורב וכדומה ור"ל העדר ההתגלות ואכלם לגופים ההם כי משחתם (שחת עמך) בהם. ואעשה אותך דוקא לגוי גדול שיומשכו נש"י בגופים ע"י מרע"ה דוקא שבזה יתוקן ענין הקשיות עורף דנפש חי' בגוף באופן שלא ישובו להשחית. והנה ארז"ל שטענת מרע"ה ע"ז היתה ומה כסא של שלש רגלים אינו יכול לעמוד והיינו שלשת אבות הקדושים כסא של רגל א' הוא מרע"ה איך יוכל לעמוד. ולכאורה קשה הלא גם משה וצאצאיו אשר יצאו ממנו בני אי"ו הם וא"כ אדרבה יהי' כסא של ד' רגלים ויוכל לעמוד יותר. אבל הענין שאחר בחי' האמונה דעם קשה עורף הוא. והוא הסיבה למה ששמטו א' מטטרומולין דמרכבה כנ"ל כי ירושת האמונה באה להם מהאבות הן הן המרכבה עליונה ותולדותיהן השבטים מרכבה תתאה כידוע והשתל' מדרי' הנשמות בבי"ע מקבלים ג"כ ממרכבה דבי"ע כח ועוז התפשטות האמונה המורשה להם (שהוא בחי' אלקות ממש כידוע) תוך מדרי' כלי הנשמות והארתן בגופים ולכן גם עוז וכח המ"ת ניתן להם ע"י בחי' מרכבה (שראשיתה ושרשה בחג"ת דאצי') שהוא בבחי' למטה מן הדעת והאמונה עצמה היא למעלה מן הדעת ע"כ היתה בהם בחי' הקשיות עורף נגד מדרי' הדעת ולזה אמר ואעשה אותך לגוי גדול שיירשו האמונה מכח ושרש הדעת עליון דמרע"ה ממילא לא יהי' להם כח הקשיות עורף ויוכלו לקבל כח המ"ת גם בחיצוניותם, בשלימות וע"ז. רמזו במליצות המדרש שמרע"ה השיב כסא של ג' רגלים אינו יכול לעמוד. וזה יובן ע"פ מ"ש במק"א ע"פ והאיש משה עניו מאוד מכל האדם אשר ע"פ האדמה ואמרו במדרש יכול אף מן הראשונים ת"ל אשר על פני האדמה והיינו ענותנותו דמשה שאמר שכח המרכבה