חנה אריאל שמות רסג

אחד ומדרי' אחת (עיין לעיל סוף ההג"ה ויען כל העם). וזהו וקבל היהודים ל' יחיד ובבחי' קבלה ממש בפנימיות רצון ושו"מ שלהם את אשר החלו לעשות להיות ממלכת כהנים ובהמשכת נקודה העקרית שבבחי' מקיף דכפה ההר ולא הי' אז רק התחלה כנ"ל בפורים קבלו את ההתחלה בקרבם ממש. ועפמשנ"ת כאן באור ענין בנין פ' רחל בחב"ד חג"ת נה"י ישכיל המבין שאין זה ענין כלל לענין הנסירה ובנין הנוק' בעי"ת דשם הוא המשפט לאלקים בבחי' אלקות בעצם וכאן מדובר רק לענין הגלות נגלית הפרצוף העליון בתוך בנ"י. והדמיון לזה מ"ש ברע"מ פ' עקב החילוק שבין ברכאן דצלותא לברכות המצות והנהנין דברכאן דצלותא הן תיקונא דמאריהון וכו' וברכות המצות והנהנין הן לארקא ברכאן וכו', והמ"י שענין בנין פ' רחל הוא עדמשנ"ת במש"ה ח"ב ענין פ' העקב ע"ש היטב. ואף שהדברים שם הן רק בירידתה לבריאה יובן משם גם בהיותה באצי' הוא עד"ז רק לפי שבבחי' אצי' היא פב"פ ומחזרת פני' למעלה היינו גם הפנים שהיא מאירה בבחי' עולם ואינו מגיע לבנין פרצופה בבחי' אלקות בעצם. דוק ותשכח

פרשה כי תשא

הנה מפ' זו ילפינן מצות שקלים לתרומת הלשכה בכל שנה ושנה. וי"ל היכא רמיזא הלא אין אן צווי רק לעת המספר ומנין בכדי שלא יהי' נגף ח"ו ונתנו איש כופר נפשו. וגם במשארז"ל עולת חדש בחדשו חדש והבא קרבן מתרומה חדשה ושזמנו בניסן מג"ש דלחדשי לחדשי י"ל ולהתבונן בו היכי מוכח מהכא. גם בפהק"ו י"ל למה אחר גמר צווי על עשיית המשכן בפ' תרומה וכל כליו ובפ' תצוה. הקרב את אהרן ואת בניו ועשית בגדי קודש להם וסידר הקרבת קרבן מילואים שלהם. וכתי' ולקחת מן הדם ומשמן המשחה משניהם ביחד והזית על אהרן ועל בגדיו. וגם סדר וזה אשר תעשה על המזבח אחר שאמר שבעת ימים תכפר על המזבח (וזה הי' בדם הקרבן לבד ולא הזכיר שמן המשחה). והי' המזבח קודש קדשים כל הנוגע במזבח יקדש. וכתי' ג"כ ונועדתי שמה לבנ"י ונקדש בכבודי. הרי כאן גמר כל ענין המשכן. ואחר כ"ז אומר ועשית מזבח מקטר קטורת והלא גם הוא מעיקרי כלי המשכן ולמה נתאחר זכרונו כ"כ. וגם יל"ד במ"ש לא תעלו עליו קטורת זרה הלא גם על המזבח החיצון אסור להקריב דבר זר. עוד י"ל שאחר מצות השקלים בפ' זו אמר ועשית כיור נחושת וכו'. והנה גם הוא מכלי המשכן ולמה לא הזכירו עד כאן. וגם י"ל במ"ש בפ' שמן המשחה ואתה קח לך הלא גם עד כה רק אך במשה דבר ה'. וגם י"ל מה ענין לך דייקא. וגם הלא גם שמן המשחה משל צבור נעשה ולא משל משה עצמו ולמה אמר ואתה קח לך. וגם בפ' קטורת ויאמר ה' אל משה קח לך מהו לך. וגם הקטורת משל צבור באה. וגם יל"ד שאומר סמים ולבונה וכו' ועשית אותה. לפי הלשון הול"ל ועשית אותם קטורת וגם י"ל מ"ש בפ' תצוה והקטיר עליו קטורת סמים בבוקר וגו' ובהעלות וכו' בין הערבים יקטירנה קטורת תמיד לפני ה' לדורותיכם. וקשה למ"ד בלחה"פ טפחו של זה בצד טפחו של זה ואם לאו לא מיקרי תמיד ולמה כאן הוא אומר תמיד אף שזה שחרית וזה בין הערבים, וקרבן התמיד שאני דכתי' בי' שנים ליום תמיד קאי לשון תמיד על שנים ליום דוקא אבל כאן הוא אומר קטורת תמיד

כבר נת' בפהק"ו ענין פ' העקרי ופ' הארה. שהמשכן הי' פ' הארה. ופ' הארה נת' ג"כ דהיינו להיות לישראל הכרה והשגה בעולמות מעין ענין ההר שנק' ה' וראה דהיינו שבו שורה התגלות איך השי"ת רואה את העולמות דקוב"ה ידע בגוונא אחרא. אך בהתגלות זו כתי' ויכסהו הענן להר כמש"ל. רק משרע"ה עלה בענן