חנה אריאל שמות רסב

במי שאינו מעמיק להגיע אל אור הנקודה גם כי המוחין ישנן בה. אולם במשך הזמן רכ פעלו הצדיקים שבאותו הדור שענין המוחין יבקעו את מסך החיצוני' ויאיר אור חדש לעיני כל ישראל. וזהו אסתר מן התורה מנין כלומר איך ומה הוא שרש בחי' אסתרי הנ"ל למעלה באור התו' והמוחין דמל' דאד"ק כנ"ל. ואומר דכתיב ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא. פי' דהנה סתם ההסתר על אור פנימית הנקודה והמוחין הוא חיצוני' הכלי כנ"ל. אמנם יש ענין ובחי' שההסתר על המוחין והפנים בא מן בחי' יום ההוא כלומר מן כח המוחין עצמן שנק' יום ההוא עתיקא סתימאה שמשם שרשן דפנימית המוחין דאבא ה פנימית עתיק מל' דאד"ק כאמור ולכן הגם שעכ"פ הסתר הוא שלא יבא בחי' הבנין תוך כ ישראל אעפ"כ ראו אור הנס (כמשי"ת) והוא מ"ש במשנח"ס הנ"ל שיסוד התבונה המלביש על יסוד אבא בתחלת מקום יציאתו מן הגוף יצתה אסתר כלומר שזאת היתה פעולת הצדיקים שבדור ההוא שיאיר אור הלבוש דתבונה ויבקע את הסתר החיצוניות וזה נק' ביום ההוא כי התבונה הוא בחי' חיצוני' בינה התגלות עתיק כידוע והחיצוני' הזה דוקא לבדו הוא שהסתיר על בחי' יסוד אבא פנימית המוחין (שהוא פני' שבפ') ויצתה אסתר שהוא סוד נקודה עצמיית המסתתרת כנ"ל בשם המ"ח עד שזכו כל ישראל להתעוררות הנקודה עצמיית בקרבם ע"ד הרהורי תשובה הנ"ל ועי"ז זכו עוד לבחי' ומרדכי יצא מלפני המלך הוא בחי' יסוד אבא דמוחין הנ"ל ויסוד דדוכרא ארוך שהוא. המשפיע לחוץ מגופו אף שבא מפנימית עצמות החיות דגוף אעפ"כ הוא מתפשט ובולט חוץ לגוף כמו דדי הבהמה שגם כי יותר משהעגל רוצה לינק פרה רוצה להניק בכל פנימיותה ועצמותה אעפ"כ הדדים המניקים בולטים חוצה לה והעגל המקבל ש לו שום התפשטות ואדרבה חלל שוקע תוך הפה. מובן שכאשר באו המוחין מאור אבא המשפיע תוך נקודת המלכות המקבל הגם שממנה מקבלים הנמצאים בבחי' ממכ"ע אין המל' משפיע כבחי' משפיע זכר לפי שהמקו' שהוא משפיע לשם אינו מערכה כלל כידוע הבדלת הערך בין הבורא לנברא. אין בכח השפעתה בחי' הבליטה לחוץ מגופה וכשבא בקרבה גם בחי' יסוד אבא דוכרא הבולט אל מקום המקבל אף שהוא מתלבש ביסוד דנוקבא הרי כח בליטתו יוצא חוץ לגוף הנוק' שהוא מתלבש בה ומטבעו וענינו הוא לגלות כח גם בעולמות ממש. רק לפי שאין העולמות יכולים לקבל כלום ממנו רק ע"י התלבשותו בנקודת המלכות שהיא בבחי' אל מסתתר וכנ"ל בענין רחל לפני גוזזי' הרי הארת יסוד אבא המלובש בה מכוסה בבחי' החיצוני' דמל' והחיצוני' מעלים לגמרו על ענין המוחין כנ"ל אך ע"י בחי' אסתר הנ"ל שההסתר המעלים אור נקודתה והמוחין שבקרבה הוא ביום ההוא דוקא דהיינו יסוד התבונה כנ"ל אז נתגלתה עבודת הצדיקים שבדור לגלות ולהוציא בחי' מרדכי הנ"ל לעיני כל ישראל אחרי שהאירה כבר הנקודה העצמיית והעקרית שישנה תמיד בכל ישראל (אלא שהיתה מסוחרת ונאלמה כנ"ל) שהיא יכולה וראוי' לקבל רבוי החסדים דמרדכי כמו דדי הבהמה כנ"ל. ולא עוד אלא שגם שרי המדינות וגו' מנשאים את היהודים כי נפל פחד מרדכי שיצא לחוץ ואין החיצוני' מסתיר עליו כלל) עליהם כי יסוד הדכורא ארוך ויוצא לחוץ מיסוד הנוקבא שמלובש בו. ואף שעיקרו של בחי' מרדכי הנ"ל א"א כלל שיהי' נגלה לזולת מבנ"י שהרי גם בישראל אמרנו שאינו בא בגילוי כ"א בבחי' אסתר הנ"ל. אך י"ל בזה שהוא ע"ד מ"ש בחז"מ אע"ג דאינהו לא חזי מזלייהו חזי ומש"ה חרדה גדולה נפלה עליהם וק"ל. ויש להתבונן בזה עוד שגם לישראל עצמן נתוסף עוד זאת שהנקודה העיקרית מהותה ועצמותה ממש (שלא בבחי' בנין הכלים) שהוא ענין כפה עליהם ההר כנ"ל בא תוך רצון ושו"מ של בנ"י עצמן (וכפי' הפשוט שע"י חבת הנס סבירו וקבילו לקבל ברצון עבודת הבורא ב"ה בבחי' מעלה מהשגה והבנה כלל) שלא לפי ערך סדר המדרי' במשפט בנ"י אלא לכולם בענין