חנה אריאל שמות רסא

בנין חדש ע"י כניסת המוחין בה ממש כל' המשנ"ח הנ"ל) היינו ענין כרחל לפני גוזזי' נאלמה הנ"ל. שאפי' במחדו"מ אין כחה חזק שלא תהא אדרבא יניקת החיצונים ממנה אז צריכה בנין ע"י כניסת המוחין בה ממש ויש לבאר קצת ענין המוחין. ידוע שעליית הרצון לברוא העולמות עליי' וסליקא זאת היא בעצמות אא"ס ב"ה הפשוט דהוא ושמו בלבד ולא הי' מקום לעמידת העולמות וכו' עד שנאצלו הספי' דזו"נ סכ"ע וממכ"ע שהן בחי' אחד האמת ויש זולתו כידוע בכ"ד משא"כ ספי' החו"ב דאו"א הן בחי' אחד האמת ואין זולתו כי פנימית אבא פנימית עתיק. מל' דאד"ק שהוא אא"ס בעצם כידוע ולכן בבחי' או"א אף שבאו בבחי' כלים גמורים ונמצא כבר מציאות ענין העולמות מאין ליש כמ"ש כולם בחכמה עשית (בבינה כן הוא בכוונות האריז"ל) אעפ"כ העולמות בבחי' מציאותם באו"א הן בבחי' הביטול הגמור לאור האלקי שבעולמות (כי ממך הכל) בבחי' ואין זולתו וכידוע בכ"ד בענין אור שנברא ביום ראשון צופה בו עד סוף העולם, ולכן בבחי' זו דוקא מאיר בה ענין מל' דאד"ק הנ"ל משא"כ בבחי' אחד האמת ויש זולתו העולמות מציאותם הוא בבחי' יש נפרד לעצמו לגמרי ואין מאיר בהם רק מלכות הנאצל ע"י הכלים דבהון אתכסיאת מב"נ לאנהגא בהון העלמין הנפרדים בצדק ובמשפט אבל בחי' הביטול דואין זולתו הנ"ל אין מתגלה בהם כלל היינו שאין מתגלה בהם בחי' מל' דאד"ק כ"א אחר מה"ת בקיום המצות ועז"א באגה"ק מ' איהו וחיוהי שיהי' המאציל ב"ה מלך על כל הנפרדים ע"י שיקיימו מצותיו שיצוה עליהם דוקא והיינו שבבחי' פב"פ דבר ה' עמכם במ"ת נגלה עליהם בחי' המקיף דכפה ההר כגיגית הנ"ל והוא קיומם המצות עפ"י בחירת רצון ושכל דאו"פ של עצמן כמשנ"ל. שהוא בא בקרבם ע"י בנין כלי הנוק' כאמור. והענין הזה הוא בא בזו"נ בבחי' המוחין דאו"א וכו' שהמוחין דאו"א בבחינתם כנ"ל הן בבואם בזו"נ מאירים הם ומזככים גם את כלי הזו"נ שיומשך מהם בעולמות בגילוי (כי הגילוי בעולמות ממש א"א כ"א ע"י כלי זו"נ כידוע). והיינו גילוי מל' דאד"ק הבא בבחי' המוחין דז"א וביחוד ז"א בנוק' פב"פ מזדככים כלי הנוק' להאיר בישראל אור המוחין דז"א [ובמק"א מבואר באריכות שיש ב' בחי' מוחין מוחין סתם דאו"א שבז"א (מלבד המוחין דהגדלת ז"א כידוע) שהן להחזירם פנים בפנים להאיר בקרב בני ישראל הכרת והשגת אלקות. ובחי' הב' הוא בחי' מוחין דתורה. וע"י בא גם בחי' המקיף ידכפה ההר כנ"ל וכאן אין מקום לדבר רק דרך כלל ענין המוחין והמשכיל יבין אמנם בנין כלי הנוק' ידוע שהוא ע"י ויפל תרדמה על האדם שמסתלקים המוחין מן הדכורא ונכנסין בנוק' ועי"ז ויבן את הצלע. כידוע בכ"ד. וגם בענין דקיימינן בי' ארז"ל בגמ' אלקיהם של אלו ישן הוא. ונכנסו המוחין ברחל בירידתה לבחי' נקודה כדי לחזור ולבנותה. והנה עפ"י המבואר פה מובן שזה תלוי בזה ר"ל אם המוחין הן מתיישבין בז"א אין המוחין נמצאים בנוק' כ"א ע"י יחודה בז"א מקבלת ממנו אור המוחין ולא מאו"א עצמן. וכמשסתלקין מז"א המוחין בהכרח שיכנסו בנוק' כי א"א לעולם בלא ואור המוחין שהן שרשן ממל' דאד"ק כנ"ל. ולכן בגלות בבל שנגזר ע' שנה ונסתלקו המוחין מז"א ובאו בנקודת הנוק' אעפ"כ לא הי' אפשר לה להבנות קודם ע' שנה מחמת הגזירה. עכ"ז לא נסתלקו המוחין לגמרי ממנה. והוא כענין מ"ש אעפ"י שחטא ישראל הוא ויש בו כח להרהר בתשו' ולהיות נחשב צדיק ממש כמארז"ל המקדש את האשה ע"מ שאני צדיק אפי' רשע גמור מקודשת שמא הרהר תשו' בלבו. ועד"ז יובן קצת שגם שלא נבנה בנין אברי הנוק' להיות פועלים בכל ישראל עדשנ"ת מ"מ היו כמה וכמה צדיקים גדולים בישראל אשר בהכרה והשגה ממש זכו לאור המוחין ע"י ההתקשרות העצומה שבהם אל נקודת פנימית המל' (כדמיון התעוררות הבע"ת האמור) אך אעפ"כ חיצוני כלי הנקודה שלא בבחי' בנין מטלימים על אור הנקודה והמוחין הנ"ל שלא יפעול אורן