חנה אריאל שמות רס

כנפי נשרים והוא בקצת ביאור מ"ש כס' משנת חסידים מס' אדר וז"ל כי בגלות ישראל לבבל בעונותיהם נתמעטה רחל וירדה למטה בבריאה ולא נשארה שה בקטנותה שיספיק לה אור המוחין שבתוך ז"א היוצא אלי' להגדילה אלא ירדה בסוד נקודה הצריכה בנין חדש ע"י כניסת המוחין בה ממש ולפיכך כל אותן השבעים שנה דגלות בבל נפלה שינה על ז"א כי יצאו המוחין וכו' נכנסו ברחל ומאור העודף מיסוד אבא הזכר וכו' באורך הזמן וכו' הוציא שרש מרדכי ומספרו רב חסד וכו' ומשם מתגלה רבוי החסדים בנוק' ביום פורים. ומיסוד התבונה הסובב ליסוד אבא בתחלת מקום יציאתו מהגוף יצאה אסתר וכו' שהוא סוד נקודה עצמיית המסתתרת וכו' ע"כ. וידוע שפרצוף רחל הוא עקרת הבית וישראל אברין דילה. והוא הוא אשר נקרא אותו בדברינו אלה בשם ממלכת כהנים וע"ז אמר ואתם תהיו שהם יהיו מתקני הפרצוף ובנינו באברין (כמשי"ת) וע"י כפיית ההר כגיגית נמשך ע"י אברי הפרצוף גם נקודה העקריית והעצמיית של הפרצוף וזהו שהחלו לעשות ולתקן האברים עם המשכת נקודה העקריית אבל נקודה העקריית לא היתה בגילוי בנר"נ שלהם וע"י רבוי החסדים בנוק' ביום פורים הנז' וע"י מרדכי שיצא לפני המלך כמשי"ת ואסתר שיצתה מיסוד התבונה הסובב ליסוד אבא כנ"ל זכו לקבל גם בקרבם באו"פ שלהם גילוי כבוד אור המקיף דנקוד' העקריית הנ"ל. ותו ליתא למודעא כי מרצון ושו"מ שלהם בבחי' או"פ שלהם ישנו לאור המקיף הזה ונמשך בקיומם תומ"צ גם בעולם בבחי' מתן בסתר הידוע אצלינו בכ"ד

ביאור הדברים הנה ענין פ' רחל מבואר אצלינו בכ"ד שהוא ענין טבע היהדות בבנ"י. סיבתו הוא בנין הנוק' בחב"ד חג"ת נה"י מבחי' נה"י בא ההחלט אשר לעם בנ"י שעשיית המצוה היא שלימות האדם אף שאינו זוכר כלל בשע"מ מציאות הבורא ב"ה ומחג"ת בא חביבות המצוה ומאוס בדבר אסור וטריפה והריחוק מהם בלא זכרון ש"ש כלל וגם ענין בנין החב"ד יובן שאנו רואים המון בנ"י גדולים וקטנים הן הוגים בד"ת בתבונה ודעת ונהנין ונזונין מהבנת עומק הפשטים בגמ' ומדרשים ובאמת לשכל האנושי אין דברי הגמ' מיושרים ומובנים כלל וכדאיתא בס' הקנה בכ"ד שמקשה קושיות עצומות על פשטי הגמ' עד שאין דרך למצוא תירוץ וישוב כ"א עפ"י דרכי חכמת האמת והקבלה כמו שמפרש שם והרי כולנו יודעי תורה ונכון אצלינו הפשט ומתקבל בדעתינו היטיב והוא באמת מפני תוקף האמונה בד"ת שהן האמת הגמור בעולם מתיישב ומתישר אצלינו והוא בא מבנין כלי החב"ד דרחל ונקודה העקריית שלה הוא קשר וחיבור האלקי' אל ישראל עמו שהן באין מבחי' פנימית הכלי' כנ"ל. ונקודה זו היא ממלאה את בחי' החלל דפנימי' הכלים כידוע וכנז"ל. אך מן הנקודה אין שום גילוי מורגש בגוף כלל כי נפש החיונית הבהמית מכסה על אור הזה המאיר בנר"נ וגם ההולך בשרירות לבו הבהמיי לגמרי אין אור הזה נעדר ממנו אפי' בשע"מ ולכן אמרו כרחל לפני גוזזי' נאלמה שהחיצונים יונקים מבחי' שערות היוצאים ממנה בהתחברותה בנר"נ המעוטף ומלובש בגוף ונפש הבהמית. והיינו כשאין הנקודה באה בבחי' בנין הנ"ל שאז היא נאלמה שאין לה בחי' דבור המגלה. אבל ע"י בנין הכלים מאירה היא ומתגלה אורה וכחה בטבע היהדות הנז"ל. ושלימות בנינה הוא כשתחזור פנים בפנים היינו כמו שהי' בבנין הבית בא"י שלא ימוש זכרון האלקות ממש מטבע היהדות בגילוי במחדו"מ שלהן, וכשחסרה בחי' הפב"פ ויורדת לבריאה בבחי' אל מסתתר אעפ"כ טבע היהדות פועל בהם ככל הנ"ל דבחי' חב"ד חג"ת נה"י והגם שהפעולה היא כעין מצות אנשים מלומדה בלי זכרון ענין האלקות כלל כנ"ל מ"מ המאור שבתורה מחזירן למוטב לשים בלבם בינה ודעת את ה' ג"כ וזהו מ"ש במ"ח. הנ"ל ענין נשארה שם בבריאה שבקטנותה שמספיק לה אור המוחין שבתוך ז"א היורד אלי' להגדילה ולהשיבה פב"פ וכשירדה בסור נקודה (הצריכה