חנה אריאל שמות רי

ריש מאמר הזה שם הוי' דז"א הוא ג"כ אחר ירידת ודחיית הדינין דמלכים דתהו שמתו אז יכול להיות גילוי יחודו של הקב"ה כנ"ל ריש המאמר. וזהו שעמלק הוא המנגד דוקא לשם הוי' עצמו שרוצה לעורר שרשו בשרש הדינין שהיו מעכבים גילוי שם הוי' עד שנדחו כנ"ל. וז"ש משה ליהושע בחר לנו אנשים וצא הלחם בעמלק וגו' וכמ"ש בזוהר דמשה עצמו אזדמן לקרבא דלעילא ויהושע לקרבא דלתתא. קרבא דלעילא הוא בחי' הב' הנ"ל המנגד לשם הוי'. קרבא דלתתא הוא בחי' הא' המנגד לכתר מל'. וזה שייך למשה פני חמה. וזה שייך ליהושע פני לבנה. וכאשר ירים משה ידו בחי' הפנימי' דקדושה שהזרועות מתעלות עד הדעת וישראל משעבדין את לבם לאביהם שבשמים ע"י הרמת משה את ידיו בבחי' אתעדל"ע וכו' כנ"ל. היו מתגברין במלחמת יהושע שלא יהי' עמלק מזנב את הנחשלים שפלטן הענן המקיף מאתעדל"ע וכו'. ויחלוש יהושע את עמלק וגו' שהתיש את כחו שלא יוכל לחזק את הז' אומות ויוכלו ישראל לכבוש אותם. אך אעפ"כ המלחמה נשארה בתקפה כי לא נמחה זכר עמלק מכל וכל רק שהותש כחו כנ"ל, אבל זכרון יש לו עדיין. וענין הזכרון הוא כנ"ל ששרש מציאת הקליפה ליש ודבר במציאות הוא הכל מכח שם הוי' ב"ה כידוע דלית מאן דנפיק מרשותו לבר והוא בחי' ידיעת ההפכים כנ"ל. שע"י דאתכפי' הקליפה אסתלק יקרא דקוב"ה במדרי' עליונה יותר וכו' כנ"ל באריכות. וע"י הכנעת קליפת עמלק יסתלק יקרא דקוב"ה במדרי' עליונה ממדרי' יצי"מ הנ"ל. וזהו בחי' הזכר עמלק שיש לו זכרון מפני שעדיין לא נגלה בחי' המדרי' העליונה הזאת בכדו"ד. כי דוקא ביצי"מ שאמר לא תוסיפו לראותם עוד עד עולם נעשה היצ"מ על כל ימו"ע וכל הדורות רק שמתגלה כאו"א בזמנו בכל שנה ושנה כמ"ש בעמ"ו באריכות. וזהו בכל דור ודור חייב אדם לראות א"ע כאלו הוא יצא ממצרים. שבאמת כבר כן הוא וצריך לראות את זאת. וא"צ עוד לקליפת מצרים שיהי' ע"י ביטולה והכנעתה אסתלקות יקרא דקוב"ה במדרי' יצ"מ כי זה כבר נעשה בשלימות בפעם הראשון (ומה שצריך להשבית השאור וחמץ בכל שנה אין ההשבתה גורמת את גילוי האור דיצי"מ אלא נהפוך הוא שהגילוי אור דיצי"מ גורם שתהי' מקודם לכן ההשבתה דשאור וחמץ כי טהור עינים מראות ברע ולכן בהיות הזמן גרמא להראות האור שנגלה כבר ביצי"מ לא יראה חמץ ושאור. ובזה מדוקדק היטיב מש"ה אך ביום הראשון תשביתו שאור והראשון דמעיקרא משמע כמ"ש בגמ' והיינו בע"פ ולא אמר כסדר בי"ד תשביתו ובט"ו חג המצות. ועפ"י הנזכר לעיל הכוונה שלא נאמר שהשבתת י"ד גורמת שביתה בחג המצות אלא להיפך דוקא כנ"ל מפני שאור חג המצות מזומן לבוא בהכרח שכבר נעשה ביצי"מ הראשון לכן מקודם בראשון דמעיקרא תשביתו וכנ"ל שלא יהי' מונע מלהתגלות בעליל למטה והשוחט הפסח על החמץ לוקה שעבר על ל"ת בחי' הגידין כנ"ל וד"ל). אבל זכר עמלק עדיין ישנו בעולם בכדי להיות בחי' ידיעת ההפכים דמדרי' עליונה המתגלה ע"י מחייתו בכל דור ודור. וזהו מלחמה לה' בעמלק שעמלק הוא הקליפה המנגד על מדריגה עליונה דשם הוי' עצמו ב"ה שיתגלה ע"י מחייתו של עמלק. וזה מדור דור. כלומר שכל בחי' ובחי' ממספר הדורות לפניו מעלמת בחי' עליונה זאת בזכר עמלק. והמלחמה היא שתדחה בחי' המעלמת ויתגלה הנעלם ב"ה. וזהו מדור דור פי' מהנעלם שיש על כל בחי' דור הוא המלחמה לה' למחות את ההעלם. אך עדיין לא יש רק בחי' ויחלוש יהושע הנ"ל ולא נכבשה המלחמה לגמרי לכן ניתנה מצות זכרון את אשר עשה עמלק ואמר כתוב זאת זכרון בספר וגו' כי צריך להיות לזכרון ענין מחיית העמלק דהיינו ע"ד הנז"ל לידע שהמשל הוא רק למשל ואינו דבר עצמי ממש. ולכן מאחר שיש עדיין זכר עמלק וא"א לכבוש המלחמה לגמרי צריך עכ"פ לזכור שמציאות עמלק הוא רק בשביל מחייתו כנ"ל. והם שני מיני