חנה אריאל דברים רנג

באוי"ר וכנ"ל וכש"כ בנשמה שיט לה גם בחי' הכרה שמגיע עד בחי' אלקו' במדרי' סכ"ע וכל מאמינים שהוא לבדו הוא ואלדח"מ. שיש להם התפעלות בכל הכחות דחב"ד חג"ת נהי"מ מאלקות ממש. אך כ"ז נקרא עדיין רק אהבה ויראה הכלולים בנר"נ כמו שבאו בבחי' בראתה יצרתה כנ"ל וכלומר שההתפעלות שלהם איננה התפעלות אלקית אלא התפעלות נברא או נוצר כנ"ל ולכן ההתפעלות שלהם מצומצמות לפ"ע מדרי' מציאותם דוקא. אבל ענין יראה הבאה מלמעלה היינו שכח אלקות הנבדל פועל בהם פעולת היראה ופחד ה' למעלה מהשגתם ודעתם ואין השגתם ודעתם מגעת להשיג ולהכיל בקרבם את מהו"ע כח אלקי הפועל בהם בחי' היראה או האהבה שבאה בקרבם מלמעלה ולכן אין הכחות דחב"ד חג"ת וכו' שלהם מתבטלים ממציאותם וק"ל ובזמן שהי' בהמ"ק קיים הי' ענין זה דאוי"ר הבאים מלמעלה מצוי בתמידות שכל הבא לבהמ"ק תפול עליו אימתה ופחד משכינתו ית' בהיכל ק"ק דבהמ"ק כדמיון אימה ופחד הטבעי לעומד לפני המלך עד שהירא מהמלך אין לו שום השגה למה הוא ירא וכמ"ש במדרש שיש מלאכים עליונים ששופכים אימה על מלכים ושרים שיראו ויפחדו מהם. ודרכו של איש לחזר אחר אשה יראת ה' כמש"ש בסידור נמצא להם גם התפעלות האהבה הבאה מלמעלה והוא ענין התפעלות אלקות הנזכר בכ"ד. וזהו שלימות בנין פ' רחל והיא פב"פ כידוע בסהק"ב היינו שמפעלת בבנ"י נשמות בגופים טבע כחות אלקיים להתפעל בכל הכחות דרצון ושכל ומדות ומחדו"מ גם שבערך הגופים בבחי' התפעלות באהוי"ר הבאה מלמעלה. וכן ביראת בושת כמש"ש בסידור. ואור וכח השכינה הזה הוא מאיר ובא בכל ישראל שבארץ ישראל. וירושלים עיר הקודש היתה מוקפת חומות היתה נקראת משוש לכל הארץ כי תוך החומות הי' נגלה בחי' עוז וחדוה במקומו שבהיכלות הקדושה העליונים וכן הי' גם למטה בירושלים כי השכינה שבבהמ"ק שמעצים ואבנים הוא גילוי ענין השכינה אלקות ממש בערך גופני דמורגשי עוה"ז וכמו שלמעלה היכלות דקדושה מוקפים חומה שלא יקבלו החיצוני' מאור העוז והחדוה (שעי"ז ח"ו יבלבלו השמחה שבהיכלות כידוע בסהק"ב) כן היה גם בירושלים למטה. ולכן שם ירושלים הוא ענין ירא שלם שלימות היראה הבאה מלמעלה שהיתה מצוי' שם תמיד לכל דורשיה בלי שום מונע. וכאשר בעו"ה הובקעה העיר ובטלו החומות ערבה כל שמחה מירושלים מחמת כניסת החיצונים (וכבודי לאחר לא אתן כתיב) והבהמ"ק עדיין הי' קיים ואז השיגוה רודפיה כדלעיל פ' מטות. וכשחרב בהמ"ק נסתלקו כחות השכינה שבבחי' יראה הבאה מלמעלה מערך מדרי' עוה"ז הגופני (ולכן אין דבר זה מצוי שתפול על האדם יראה מלמעלה כמש"ש בסידור הנ"ל) וישראל גלו בין האומות כלומר שטבע היהדות כפי הנז"ל פה"ק הוא תחת שעבוד כחות טבע האומות שבישראל בארץ מגוריהם שם. והשכינה שלא זזה מישראל גם מעין ענין מה שהי' בבהמ"ק כלומר ליתן גם בערך עוה"ז כח אלקי אך גם היא בגלות עמהם כביכ' תחת שעבוד כחות האומות כנ"ל. אמנם למעלה מערך מדרי' עוה"ז הגופני שם נאמר כי חזק בריחי שעריך ברך בניך בקרבך ולכן מצד הנשמה יכול כל איש ישראל לבוא לכל מדרי' הנ"ל דאהוי"ר הבאים מלמעלה ובחי' התפעלות אלקי הנ"ל אך צריך לזה יגיעת נפש ויגיעת בשר להכניע כחות הגופניים שלא יעכבו את האדם מלעלות למעלת מדרי' הנ"ל

והנה יש עוד מדרי' ובחי' אחרת בשבחי ירושלים עיר הקודש שיש בה מקום הר ציון וידוע בסהק"ב שנקודת ציון הוא בחי' יסוד דנוקבא שיש בו ה"ג כידוע. והענין הוא כמ"ש צמאה נפשי לאלקים וגו' שיש בטבע נר"נ דקדושת ישראל בחי' הצמאון ותשוקה בבחי' אליו ולא למדותיו שגם אחר שיזכה להתגלות בחי' אהוי"ר הכלולים בנר"נ כנ"ל ואפי' כשיזכה לבחי' אהוי"ר הבאים מלמעלה שנת"ל שהוא ענין אלקות ממש אין