חנה אריאל בראשית כג

עצמן לעיני האדם אך כשידליקם האדם באש המאיר הנה אז השמן והפתילה פועלים הילוי אור לעיני כל אדם ועם זה יש להבין מ"ש וידע כל פעול כי אתה פעלתו ויבין כל יצור וכו' אף שהפעול והיצור אינן בני דעה ובינה כלל. אכן כשיופע בהדר גאון עוזו על כל הנמצאים שבתבל ארצך ימצא מהם בחי' הדעת והבינה למי שהוא בר דעת ובינה. וזהו בחי' התפעלות הפעול והיצור מן ההופעה שיופע בהדר גאון עוזו התפעלות הדעת והבינה שיהי' נמצא בהם כמציאות האור בשמן ופתילה. ותמצית הענין הוא כי ממך הכל ע"י השתלשלות מדרי' ההעלמות והסתרות וכשיופע אורו יסלק ההעלמות והסתרות ויגלה בהם לעין כל רואה מה שממך הכל. וחכמי לב ימנו בגילוי הזה מדריגות בינה ודעת או בחי' ראי' כמ"ש וראו כל בשר יחדיו כי פי ה' דבר כי כאשר את רוח הטומאה (מלשון ונטמתם ונטמטם) יעביר מן הארץ יהי' נגלה ונראה לעין כל כל מה שעשה הקב"ה בעולמו כי דבר ה' הוא אין דבר זולת זה. ובחי' הללו את ה' מן הארץ הנ"ל הוא גילוי אור כוונת האדם ודבורו לפי שעה בבחי' עליות העולמות למדרי' גבוהה ועליונה ממה שהם מצד עצמם תמיד

ומכל הנ"ל יובן היטיב ענין קריאות האדם לחית הארץ הנ"ל שהחיות עצמו דנפש חי' דבר ה' הוא אין עוד זולת זה. והוא ית' ודבורו אחד והרי החיות הוא ענין אלקי ממש אלא שבא מעוטף ומלובש ומצומצם עד שאין נגלה ממנו כ"א גדר חי מתנענע והיא הנפש חיה שתוציא הארץ. אבל האדם במדריגתו העליונה שנת"ל באריכות בדברי הרע"מ. ביכולתו לקרוא נפש חיה בבחי' הילול ושבח מרובה על העיקר והוא הוא תכלית המכוון בתוצא הארץ נפש חיה בבחי' בריאה ויצירה ועשי' ככל הנ"ל. וז"ש וכל אשר יקרא לו האדם נפש חיה דוקא ר"ל ענין נוסף על בחי' נפש חיה שהוציאה הארץ. הוא שמו המכוון בבריאתו וכן יהי' נק' שמו תמיד לע"ו. וכפי מה שהי' ביכולת האדם לקרוא נפש חיה בעילוי המדרי'. הי' יכול להמשיך בהם כענין וידע כל פעול ויבין כל יצור הנ"ל וכל פרטי מדריגות וענינים קדושים שהי' האדם מפעיל בנפש החי' הנ"ל הי' הכל בא להיות נראה בהרגשה גופניית כנ"ל בפי' לראות מה יקרא לו והי' מתוקן עי"ז מה שאמר לא טוב היות האדם לבדו וכמשנ"ת דהיינו שאין לו מ"ש אמרו צדיק כי טוב. כי פרי מעללי' יאכלו. כי ע"י ענין הקריאה הזאת כאמור הי' נמצא לו לאדם פרי מעלליו שכל בחי' ובחי' ומדריגה שהי' ממשיך בכל מין ומין בקריאת השם הי' נמצא הגילוי לכל נמצאי העולם שיתפעלו זה מזה ומקבלין דין מן דין. עד שהי' מאיר ובא בירידת המדרי' מנפש חיה לצורה שמן האדמה והיו מתבררים ועולים בעולם בחי' ומדרי' שלא היו יכולים לקבל מן האדם עצמו (כמו ענין מה שלא הי' אפשר להתברר במדרי' הבריאה נתברר במדרי' היצירה כידוע) והרי זה פרי מעלליו ממש דוקא. וכ"ז הי' לו לאדם עזר לעומתו כנ"ל. כי לעומת מה שהי' האדם ממשיך אור הביטול בנפש החיה בכל הנ"ל מלמעלה למטה הי' עולה כנגדו ממטה למעלה מה שמתברר ע"י הבע"ח הכורעים ומשתחוים עפ"י האדם שאומר להם בואו נשתחוה. והשתחואה שלהם שהיא בחי' הזכות והטוהר שבא בהם (ויכול להיות שגם בחי' השתחואה היתה להם עדמ"ש במק"א ענין סבוב הגלגלים על ידי אור הביטול). ועל ידי הצורה מן האדמה שלהן נגלה במקום חומר העוה"ז בחי' וביטול הישות ועליית הניצוצות שנפלו במדרי' התחתונות מאד וכידוע המשל מחומה גבוהה שנפלה שאבנים העליונים נופלים למטה מטה יותר מן האמצעיים וכו' כידוע כ"ז. וזהו שכר לפעולתו של האדם שהניצוצות נכללים בו כי פרי מעלליו הם ומעלים אותו כידוע בענין הבירורים שהאדם מעלה את הניצוצות ואחר כך מתעלה הוא על ידם: