חנה אריאל בראשית כא

לישראל לעורר את בחי' היחוד והזיווג למעלה על ידי מס"נ שלהם שנעשה מזה בחי' מ"נ דנוק' עליונה למעלה הנק' אדמה כנ"ל. וזהו ואד יעלה מן הארץ שהיא בחינת המלכות הבוקעת הפרסא ומאירה בבריאה יצירה עשי' כנ"ל יעלה מחנה המ"נ על ידי המס"נ של ישראל והשקה את כל פני האדמה לעשות היחוד עליון דקובה"ו למעלה

ענין ויצר. ר"ל שעשה לחית הארץ בחי' צורה. ופי' חית הארץ חיות דנפש חיה שהוציאה הארץ כדכתיב תוצא הארץ נפש חיה ויהי כן. לא הי' בהוצאה זו רק שנפש חיה רוחניית שהוציאה הארץ נתלבש בד"י דאויר העולם אבל לא הי' חבור היסודות המלביש את הנפש מחולקים אל חלקי אברי הנפש חיה להיות גם הגוף והחומר מחילק לאברים אלא כדמיון נפש אדם מגולגלת בדומם שהרי היא מצויה תוך חומר הדומם המורכב מד"י אבל אין אברים שלה מתגלים כלל בחומר הדומם. ופירוש מ"ש תוצא הארץ נפש חיה למינה וגו' וכתיב ויהי כן ואח"כ אומר ויעש אלקים את חית הארץ וגו' למינה וגו' פי' דמ"ש ויהי כן היינו שנמצא החיות דנפש חיה באויר העולם. כמשל וכדמיון המלאכים המתלבשים באויר העוה"ז ואינם גלויים לכל כ"א למי שיש לו עינים לראות המלאך והם רואים אותו בתמונה ממש שמתגלה אליהם ואחר שמסתלקים המלאכים לא נשאר מחבור היסודות דאויר העוה"ז שנתלבשו בו כלום וחוזר אל היסודות עצמן. כדמיון זה היתה הוויית הוצאת הארץ נפש חיה אל הרכבת הד"י בעוה"ז בלא צורה אלא כנפש המגולגלת הנ"ל ואעפ"כ היו מורגשים זה לזה בכח הנפש חיה המלובשת בחומר. והמיתה להם היתה הסתלקות הנפש חיה מן החומר. ולא הי' אז נשאר מן החימר כלום אלא הי' החיבור דד"י חוזר למקורן וזהו שהי' רק בריאה מאין ליש ר"ל הנפש חיה שהיתה בריאה בארץ בכח בבחי' אין. תמצא באויר ליש מורגש ומלובש בחומר אבל בלא צורה נגלית וגם שבמיתה שלהם לא הי' נשאר מן החומר כלום אלא הי' מתפרד ליסודותיו וע"ז נאמר ויעש הוא בחי' עשי' כענין מפליא לעשות שמקשר גשמי ברוחני ועי"ז ניתן להחומר בהרכבתו מציאות גמור עד שגם בהסתלקות הנפש הי' החומר מצוי. אך הכל בלא בחי' צורה עד שויצר ה' וגו' ובל"ז אף שהיתה גם עשי' והתקשרות הנפש בחומר וניתן לו מציאות גמור מורגש אבל לא כאברי הנפש אלא כנפש המגולגלת. ולז"א ויצר ר"ל את חית הארץ פי' שעשה בחי' צורה להחיות של הארץ צורה נגלית ע"י החומר שהוא מתחלק לאברי הנפש חיה ותמונתה (ומ"ש בתוצא הארץ ובויעש למינה היינו כל מין ומין דבהמה ורמש וכו' הוא מדרי' מיוחדת במעלות חיבור הד"י בחומר דודאי גם עכשיו אין מין זה דומה למין אחר במקשיית חומר הגוף ורכותו וכדומה מדרי' מחולקות בחבור ד"י שבהן. וזהו למינה כלומר שיהי' המין פרה ורבה הכל במדרי' של המין. כי הנה גם עתה יש במין אחד שינויים מזה לזה בגוון ומראה כשחורים ואדומים שרוקים ולבנים עקודים נקודים וטלואים דודאי זה תלוי בהרכבת היסודות במקום וזמן ומאכל הבע"ח זה מורכב לשחור וזה לאדום וכו' ואין זה תלוי כלל בכח התולדה. אבל התולדה עצמה גזר שתהי' למינה ולא יהי' גם השינוי בין שור חמור וגמל וכדומה תלוי ג"כ במקום וזמן הרכבת היסודות כנ"ל אלא בכח התולדה דוקא ויהי' כל מין ומין תולדותיו בדומה ל ועי"ז הרי הנפש בתמונתה מצוי' ונגלית גם בהרגשת החומר של כאו"א. ולכן אומר ויצר ה' אלקים מן האדמה את כל חית הארץ שעשה מן האדמה שממנה החומר צורה אל החיות של הארץ היא הנפש חיה הנזכרת ולא פרט המינים דבהמה וחיות השדה לא בא לומר אלא שעשה אל החיות צורה נגלית בחומר שמן האדמה [ועוף השמים דוקא פרט לפי שהוא בעל חיות אחר לא מאדמה וארץ וקל להבין ויבא אל האדם לראות מה