חנה אריאל בראשית יט

יוצר הכל ברוך הוא כעין מה שכתוב בכהאריז"ל ענין להוסיף אורות באצילות. אבל בלא עדות מי שמשיג. אין נמצא בענין האצילות דיו"ד ספירות רק מה שהוא לפ"ע מה שבא מכחו ית' אל הגילוי. ולאו דוקא בהשגה לבד פועלים זאת כ"א פשיטא במה שמגלים אלקותו ית' ע"י מעשה נסים או בתורה ומצות בכוונה שלימה ועליונה מוסיפים אורות באצילות כנזכר לעיל וכמו שכתוב תנו עוז לאלקים. ועתה יובן דקירון אור פני מרע"ה הי' בדברו אתו דהיינו יחוד מהותו ועצמותו של הקדוש ב"ה בדבורו במעלה עליונה ונפלאה עד שמשה עצמו לא ידע (כמו היש מאין שהוא מבחי' סוכ"ע כידוע אין היש הנברא משיג כלל התהוותו מאין ואין שום נברא יכול להשיג ענין הבריאה יש מאין איך היא) וגדולה מעלה זו במאד מאד ממעלת קירון הפנים דרשב"י. אבל יש מעלה אחרת באור פני רשב"י שהיא פעולת עצמו של רשב"י ממש וע"י פעולת עצמו של רשב"י נמשך האור דתיקונין עילאין שהם עצמות אלקות די"ס. ומאחר שעיקר ההמשכה הוא כח אדם התחתון הרי זה האור מאיר בבחי' קירוב בעולמות. ופועל הרבה יותר בענין זיכוך העולמות. ממה שהי' נמשך ע"י קירון אור פני משה שהי' מעשה אלקינו וכמו שיתבאר. שהרי זה הענין הוא שרשב"י הגיע עד מקור האור ההוא דהיינו בבחי' הנק' מאור לגבי האור ההוא ולפי הנ"ל באתם עדי הועיל למעלה שאני אל גם כן בבחי' גילוי מקור האור בכלים. וזו מעלה יתירה ממעלת תוספות ריבוי אור בכלים. והיינו שריבוי גודל ועוצם האור הי' במשה רבינו עליו השלום עצמו הרבה יותר מלרשב"י. וכן למעלה הי' תוס' אור גדול נורא בספירות עליונות ובדבורו ית' למשה. אבל המשכות גילוי מקור האור בכלים לא הי' אלא ברשב"י עפ"י הנזכר לעיל אף שהאור עצמו ודאי הי' קטן הערך לגבי אירו של משה. אבל מחמת שנתעורר ע"י רשב"י גילוי בחי' המאור עצמו. לכן אמר כנהירו דשמשא דזמין למיפק באסוותא לעלמא. דהיינו מחמת ב' המעלות הנזכר לעיל. א' שהוא בקירוב לעולמות. ב' שבא ממקום שלימותא דכולא שמשלים את הכל (ומי שרוצה לדקדק יוכל לכוין עם האמור לשון ועוד שאמר בזוהר). וככל האמור בדוגמא זו יובן גם בענין משיב הרוח ומוריד הגשם הנ"ל. שעד זמן הלידה אין כח בנשמות להמשיך בכח עצמם קדושת מעלת יו"ד ספירות דאצילות שנבדלים בערך מבחי' עולמות בריאה יצירה עשי' מאין ליש ואתגליפו אתוון כנ"ל. בתורה ומצות והתפעלות שלהם. רק שמאליו וממילא בכח הזיווג דשמ"ע נמשך כ"ז למטה. והרי זה כקירון אור פני משה שנמשך ע"י בדברו אתו ככתוב. וכמו שנת' שהוא במעלה רמה וגבוהה מאור פני רשב"י (וזה יובן היטיב עם הידוע ונזכר בכתבים שהאבות סי' לבנים שבמה שקיימו כל התורה כולה עשו התיקון בעולם שיהי' אפשר לקיים התורה ומצות בפועל ממש למטה וכמו שכתוב במקום אחר על פסוק ואולך אותו בכל ארץ כנען. והיינו כידוע גם כן ומבואר בכתבים שהאבות קיימו כל התורה כולה למעלה במדרי' אצילות דיו"ד ספירות עצמן ועל פי והמבואר פה יובן דהיינו שעבודתם בכוונתם ומס"נ שלהם נעשו עדים להיות אני אל בבחי' היחודים דתורה ומצות. ועל ידי זה בהיות שהם היו בגופם למטה מרכבה ליו"ד ספירות דאצילות נמשך אור היחוד הזה למטה בעולמות. רק שנמשך בבחי' ריחוק הערך מעולמות ממש וכנזכר לעיל בקירון אור פני משה, ולכן לא נמשך שום קדושה בהפועל ממש דמצות שעשו כמו במחשוף הלבן שעל המקלות דיעקב שקיים בזה מצות תפילין ולא הי' במקלות שום קדושה והיינו כנזכר לעיל שקדושת המצות שלהם רק קיום המצות למעלה בעדות שלהם למטה. ולפי שעל כל פנים בשעת מעשה שקיימו המצות למעלה במחשבה דיבור ומעשה וכוונה בגופים שלהם. הי' לפי שעה השראת הקדושה במעלה העליונה דמצות עליונים למעלה באצילות שלמעלה ממדרי' מצות שלנו בגודל ותוקף האור דקדושה (עד שלא הי' יכול להתלבש בהפו"מ דעולם הזה) עשה הכנה