חנה אריאל במדבר רלח

לפ' בלק

אל מוציאו ממצרים כתועפות ראם לו. יאכל גוים צריו ועצמותיהם יגרם וחציו ימחץ. כתיב ואנכי הוי' אלקיך מאמ"צ ואלקים זולתי לא תדע כו'. והנה לכאורה הוא תמוה מ"ש אלקיך מארמ"צ כו'. והלא לאברהם נא' להיות לך לאלקים ולזרעך אחריך כו'. עוד אומרו ואלקים זולתי לא תדע כו'. איך שייך ח"ו לומר כו' הלא נא' אפס בלתך כו' עוד תמוה מ"ש אשר פדית ממצרים גוים ואלקיו כו' איך לשון פדי' באלקות כו'. עוד מ"ש כי הנה אויביך הוי' כי הנה אויביך יאבדו כו' איך שייך אויביו כו'. והנה להבין כ"ז צ"ל מש"א אלקי נשמה שנתת בי טהורה היא אתה בראתה כו' ואתה משמרה בקרבי כו' והנה תמוה איך אומר כ"א מישראל נשמה שנתת בי טהורה היא הלא הוא מוטבע בעניני עוה"ז אפי' בדבר היתר עכ"ז בודאי נתגשמה הנשמה כו'. וכש"כ אם ח"ו עובר דבר איסור כו' כמ"ש ונטמתם בם א"ת ונטמתם אלא ונטמטם לשון סתימא כו' כמשל הזכוכית אם היא בהירה מביאה האור של השמש אל עבר השני כו'. כמ"כ הנשמה אם היא בהירה מביאה אור דניצוץ אלקי בגוף כו' כמשי"ת. משא"כ אם נסתם כו'. וא"כ איך א' טהורה כו'. אך הנה מש"א על הנשמה טהורה היא היינו שהיתה טהורה קודם בואה לגוף משכא דחוי' כו' היינו כמו שהיא בג"ע כו'. אבל א"כ דהוא קאי על הנשמה כמו שהיא בג"ע. א"כ מה רבותא איכא כו'. אמנם היא רבותא גדולה כו': דהנה ידוע דכל התהוות שהוא בחי' יש ודבר מה בפ"ע הוא מוכרח להיות מוסתר מאור האלקי המהווה אותו. וא"ל יתבטל לגמרי כו' כמבואר בח"א. שלבחי' התהוות העולמות נעשה כמה צמצומים והעלמות שמוסתר ונעלם אא"ס ב"ה בהעלם אחר העלם עד שנעשה בחי' מקור למקור להתהוות העולמות כו', וכמ"כ מעולם לעולם הת' הימנו כו' עד שנעשו בחי' שרפים ומלאכים וחיות ואופני' כו' וכל אחד מסתיר על שלמטה הימנו כו' עד שהן ברצון ושכל ומדות ובחי' יש בפ"ע רק שבטל לאור האלקי כו'. ואדרבה כל עבודתן הוא ג"כ להסתיר על האור האלקי כו' וכחו שאנ"ר ארבעה יסודות גשמי' ארמ"ע כו' המה בודאי מסתירים אור האלקי שנראים כטבעים ממש עד שנראה לעין הגשמי שהכל דרך הטבע כו'. והנה שרשם בד' חיות דמרכבה כו' מוכרח לומר שגם הם מסתירים אלא שהן עדיין רוחני' יותר כו'. וגבוה מעל גבוה כו' עד שכולם מוסתרים בעצמם כו'. והן בחי' מסתירים למטה מהן כו' וד"ל

והנה הנש"י נק' בני היכלא דמל' ונק' בנים כמ"ש בנים אתם עצם חלק אלוה כו' פי' הגם שהם בבחי' רושו"מ משיגים עצמיות אא"ס ב"ה בחי' הוי' ממש כו' איך שהוא מהווה ומחי' את כולם. וכולא קמי' כלא כו'. וכמ"כ בהיותה למטה הימנו להראות למטה שהוא כך כו' כמשי"ת. וע"כ נק' טהורה מכל חלקי הכלים והצמצומים כו'. וזהו רבותא גדולה כו' וד"ל. שאין לשום מלאך בזה השגה כלל וכלל. אך אח"כ יורדת בג' מדרי' בי"ע כמ"ש אתה בראתה אתה יצרתה כו' עד ואתה נפחתה בי כו'. והנה עכ"ז אף בירידתה בגוף נק' נר הוי' כמ"ש נר הוי' נשמת אדם כו'. היינו שמאירה שם הוי' בהגוף כו'. כמ"ש אתה הראת לדעת כו' היינו ע"י הנשמה. והנה הנשמה עושה גם כאן בחי' הביטול לאלקות כו'. והנה בכאן הוא היפך ממש נגד השרים והמלאכים אסר בעולם העשי' כו' כי המה מסתירים ממש על אור אלקי. וזהו כל עיקר עבודתם להסתיר ולהעלים עד שיהי' נראה העולם יש ודבר גשמי ממש עד שיוכל לומר כחי ועוצם ידי עשה כו'. והנה המה ב' הפכים ממש. עזנ"א כי הנה אויביך הוי' כו' כי כאן שייך בחי' אויביך ממש כו'. אך צ"ל מ"ש ב"פ אויביך כו' ולמה אמר יאבדו ויתפרדו כו' משמע ב' בחי' א' אבידה לגמרי. והב' יתפרדו ממעמדם ומצבם אבל לא יאבדו לגמרי כו'. וגם מהו מצד הנשמה דוקא כו'. אך הנה כתיב אחור וקדם צרתני וארז"ל אחור למע"ב שאפי' יתוש קדמך כו' היינו מה שאנ"ר שאין כל ברי' עוברים רצונו ית' כמו האדם כו'. פי' כי אפי' הקליפות היותר טמאים אינם עוברים רצונו ית' כמו אדם כו'. רק שכך היא