הליכות אליהו (רמב"ם) יד

וגם הא דחדשו דהיכא דהפסול אינו מגופו **(יעוי' בשו"ע לענין סיכך תחת תקרה ואח"כ הסיר את התקרה והוא מחלקת הר' ברוך מרעגענשפורג והר' יצחק הלבן הובא באו"ח הל' סוכה)** לא שייך פסול דתעשה ולא מן העשוי ג"כ מוכח מדברי הרמב"ם כנ"ל דמחמ"ז אף דמתחילה קודם קציצה היה גם הסכך כשר פסול עכ"ז אח"כ כשקצץ חזר לכשרותו ול"ה פסול דתעשה ולא מן העשוי רק על הסכך פסול ומ"ש לעיל בהגה"ה ליישב ההוכחה מן הגמ' דף י"ח שלא הקשו למ"ד באמצע ד"א הלא עכ"ז בסיכך כל הסוכה הלא פסול בשלשה וכתבתי משום דא"א לצמצם ע"כ איירי במעדיף והסכך כשר הוא יותר מד' נגעתי בזה במה שחידש הגרע"א בסי' תרל"ב ס"ק ג' יעוי"ש שכתב בהדיא כמ"ש דאף אם הסכך פסול ג' מ"מ מצטרף פחות מג' לשיעור סוכה אך יש להעיר על זה לפמ"ש הראב"ד דהא דפחות מג' מצטרף משום לבוד אבל היכא דנפיק מתורת לבוד אינו מצטרף ואין ישנים תחתיו, א"כ ממילא כיון דאיכא סכך פסול ג' או יותר לא נוכל לצרף פחות מג' לשיעור הכשר סוכה כיון דל"ש תורת לבוד ויהיה מוכרח כדעת המג"א דלא כהגרע"א

וי"ל דיהיה תלוי זאת באשלי רברבא היינו לשיטת הראב"ד שהוא מטעם לבוד א"כ ממילא אם יש בכל הסכך פסול ג' ויותר לא נוכל לצרף פחות משלשה מזה לשיעור סוכה, אבל לכל הנך רבותא דס"ל דאף סכך פסול ג' ישנים תחתיו וע"כ לא מטעם לבוד קאתינן עלה רק כיון דלא נצרך לצרף לשיעור סוכה רק פחות מג' הכי הלכתא דיצטרף י"ל כהגרע"א דאף מסכך פסול ג' ויותר מצרפינן פחות מג' לשיעור סוכה

ויוצמח מזה עוד מחלוקת אחרת בין הנך פוסקים לענין מ"ש להסתפק אם אין בכל הסוכה הגדולה משך זע"ז סכך כשר אם הוה עלה דין סוכה גדולה שיהיה סכך שלשה פוסל בה. דלהראב"ד ע"כ יהיה מוכח דדין סוכה גדולה יש לזה דאל"ה הרי תיקשי סוגית הגמ' דף י"ח הנ"ל דגם למ"ד בד"א אכתי תיקשי כיון דסכך כל הסוכה בנסרים שיש בהם ד' ופסול ד' בינתים האיך היא כשרה דהלא בסוכה קטנה בודאי גם מ"ד ד"א מודה דסכך פסול שלשה פוסל בה וא"ל דכיון דע"כ איירי במעדיף א"כ הוי סכך כשר יותר מד' ונצרף פחות משלשה מהסכך פסול דהלא להראב"ד כיון דנפקי מתורת לבוד לא נוכל לצרף, אבל לשיטת רוב הפוסקים דס"ל דלא מטעם לבוד מצטרף שפיר נוכל לאמר דדין סוכה קטנה יש עליו כיון דליכא בה זע"ז סכך כשר ומהגמ' הנ"ל אין ראי' להיפך דיש לדחות כנ"ל דלמ"ד בד"א יצטרף פחות מג' לשיעור יותר מד' ויהיה סוכה כשרה זע"ז. והנה הרמב"ם אף דלא כתב בהדיא לענין סכך פסול שלשה אם ישנים תחתיו אך מדכתב סתם דסכך פסול ד' אין ישנים תחתיו משמע דס"ל דפחות מד' ישנים תחתיו כשיטת רוב הפוסקים

ולפ"ז יש להמתיק דברי הרמב"ם והראב"ד הנ"ל דאזלי לטעמייהו דלהרמב"ם כיון דסיכך כל הסוכה בסכך פסול וכשר זה בצד זה מחצה על מחצה פחות פחות משלשה ואין במקום אחד זע"ז סכך כשר דין סוכה קטנה עלה דסכך פסול דין אויר יש לו וכפרוץ נחשב אבל הראב"ד לטעמיה דדין סוכה גדולה יש עלה ושפיר כתב דאם בסוכה גדולה איירי אין הטעם עולה על דרך זה. והא דניחא ליה להראב"ד דברי הרמב"ם בסוכה גדולה ולא קשי ליה מ"ש שכתב ודקדק דאין בסכך פסול שלשה הוא משום דהראב"ד לטעמיה דס"ל דסכך פסול שלשה אין ישנים תחתיו ומחמ"ז צ"ל דפחות משלשה איירי כדי להכשיר כל הסוכה

ועוד יש להתיישב בכל הנ"ל כי מדברי השו"ע משמע דדין סוכה גדולה יש לזה אף שפסק כשיטת רוב הראשונים דסכך פסול ג' ישנים תחתיו דלא כהראב"ד לזאת צ"ע לעת הפנאי לברר הדברים ויעוי' בתוס' דף י"ד ע"ב דמפורש בדבריהם דאף אם כל הסוכה מסוככת בנסרים פחותים מד' ופסל בינתים כשר אפי' תחת הנסרים ואפי' לר"מ וכ"ה בבעל המאור אבל מ"מ אין הכרע שגם הרמב"ם יהיה מוכרח לסבור כן דפשיטות דבריו משמע כמ"ש למעלה ויעוי' בדף י"ד ע"ב כגון דאנחה אפומא דמטללתא דעייל תלתא לגו ואפיק חדא לבר כו' ויעוי' ברש"א שפירש דאיירי בסוכה קטנה וכתב שכ"ה בבעל המאור ויש לדייק מזה דאם הכניס לתוכה רק בפחות משלשה אף שכל הנסר הוא יותר מ"מ מצטרף הסכך פסול פחות משלשה לשיעור סוכה וכן משמע לשון הברייתא אע"פ שלא הכניס לתוכה אלא שלשה טפחים פסולה ומשמע בהדיא דאם אם לא הכניס אלא פחות משלשה כשרה

וי"ל דגם המג"א מודה היכא דהניח סמוך לדופן דנוכל לאמר על מקצתה דופן עקומה ונוכל ליישב בזה קושית הרש"א על רש"י דכיון דמיירי בסוכה קטנה מאי מהני אם היה נאמר דופן עקומה אך לפי הנ"ל י"ל בפשיטות דאם היינו יכולים לאמר דופן עקומה היה יתכשר אם לא נצטרך לשיעור זע"ז רק בפחות מג' לזאת אפי' אם הכניס לסוכה שלשה ואפי' יותר היה שאר הסוכה כשרה משום דעד פחות משלשה היינו אומרים דופן עקומה ושאר הסוכה היה מתכשר בסכך פסול פחות מג' ויעוי' במ"א סי' תרל"ב שדחק ג"כ בכונת רש"י אך דבריו צ"ע וכבר נתקשו בהם הדג"מ והנתיב חיים יעוי"ש

ונ"ל עוד לאמר הא דסכך פסול פחות משלשה או פחות מארבעה בסוכה גדולה מצטרף להכשר סוכה והיינו מדין דפסל היוצא מן הסוכה נידון כסוכה אין זה דוקא אלא אם חד דופן ממשכא בהדה היינו שמתחילת עשייתו הסוכה היה ממשכא חד דופן עמה והרי גם שיעור סכך פסול זה ג"כ בכלל פסל היוצא מן הסוכה ומצטרף. אבל אם היתה סוכתו מתחילה כשר ואח"כ המשיך לה סכך פחות מד' סכך פסול אף שהסמיך ג"כ דפנות אין מצטרף להכשר סוכה ול"ה דינו כפסל היוצא מן הסוכה ולא עדיף מקנים היוצאים לפנים מן הסוכה דצריך שיהיה חד דופן ממשכא בהדייהו ויעוי' ברש"י דף י"ט שם מ"ד כיון דלא ממשכא דופן שני בהדייהו מוכח דבאפי נפשה הוא הרי דמשמע בהדיא דאם אח"כ הסמיך לה חד דופן עם סכך כשר הוי כמו אין לה אלא דופן אחד כיון דנעשה בפ"ע אף דהסכך כשר לא מצרפינן לה הדפנות כמין גם העשויין מכבר א"כ כש"כ אם הסכך פסול דלא מצרפין אם לא ממשכא מתחילה חד דופן בהדייהו, ולפ"ז מכש"כ אם מתחילה לא עשה רק ו' על ו' בסכך כשר ואח"כ עשה עוד דופן טפח וסיכך בסכך פסול דלא נצטרף סכך פסול עם סכך כשר אם לא ממשכא חד דופן בהדיה דהלא גם הא דסכך פסול מצטרף להכשר סוכה הוא נלמד מדין פסל היוצא מן הסוכה יעוי' בדף י"ט שם בודאי ג"כ לא מצטרף רק אם ממשכא מתחילה חד דופן בהדה

ומיושב בזה דברי הראב"י התמוהין מאד עי' ברא"ש סוכה לענין חוטט בגדיש שכתב וז"ל וכתב אבי העזרי בשם רבותיו אם הגדיש גדול ולא הניח חלל טפח אלא במשך ז' ושוב חטט יותר אינה כשרה כולה ע"י משך ז' משום פסל היוצא מן הסוכה דהא לא ממשכא חד