הקשורים ליעקב ד - פסח גדול נב
Hakshurim leYaakov Drush Pesach Gadol 52 · הקשורים ליעקב ד - פסח גדול · free full Hebrew text
Open in the reader →מ"מ דברי חכמים קיימין וחלילה לפרוץ גדר ואפי' בשבת ויו"ט היתר גמור הוא למצוץ כמ"ש מעכתה"ר נ"י. דהנה אית' בש"ס יומא ד' פ"ה ע"א דאין הולכין בפיקוח נפש אחר הרוב וכ' התוספות ד"ה ופיקוח וז"ל ואומר ר"י דהיינו טעמא משום דכתיב וחי בהם ולא שימות בהם שלא נוכל לבוא בשום ענין לידי מיתת ישראל עכ"ל
דברי אליהו המוציא והמביא לאור ביה"ד עד כה לשון התשובה שמצאתי בפרעסבורג בין כת"י קודש הגאון אמיתי בעהמח"ס שערי תורה ז"ל וכנראה לכל מעיין בסיום התשובה חסר איזה אומר ודברים אשר יורו למטרת כוונת המחבר להבין דברי חכמים וחידותם. ע"כ אמרתי לעשות כונים למלאכת שמים כאשר לפענ"ד אתבונן להיות מפורש ושום שכל בדברי המחבר ז"ל ובלי תפונה רבות מחשבותיו עפ"י אלה הדברים הנ"ל דכל יסודי הרופאים הם מיוסדים על החיפוש והחקירה והנסיון בדבר שכבר היו ונעשו בעולם. וא"כ דברי הרופאים בזה"ז שאומרים שאין סכנה בחסרון המציצה רק על הרוב יאמרו שאלפי אלפים תינוקת לא יבאו לידי סכנה ואף אם נאמר שהם גמרו בדעתם ובשכלם בהחלט בתורת ודאי שלא יהי' סכנה לשום ילד בעולם אשר יבצר ממנו המציצה בכ"ז הלא עיננו ראות בכל דור ודור נמצאים כמה גדולי פראפעסארין מומחים אשר יעמדו מנגד בקרב הויכוח והראו לדעת שהמציצה טובה ואולי יקרה מקרה רע לאיזה ילד א' מני אלף שיבא לידי חולי וסכנה בחסרון המציצה. ועכ"פ הצד שכנגדם נחשבים כמו רוב בעלמא. וא"כ בצדק נאמר שלא לבטל המציצה אשר הוא לנו למורשה אף בשבת ויו"ט כאשר דברי התוס' הנ"ל הם לנו לעינים דאין הולכין בפקוח נפש אחר הרוב משום דכתיב וחי בהם שלא נוכל לבא בשום ענין לידי מיתת ישראל ואנחנו צריכין לחוש אף למעוטא דמעוטא אף למעט מזעיר חשש סכנא וז"ב באמרי בינה של הגאון הנ"ל. ואנכי הרואה בס' שו"ת מהר"ם שיק שנדפס מחדש חיו"ד סי' רמ"ד שהאריך ג"כ בענין המציצה ומתנבא בסיגנן ודברים אחדים עם כבוד הרה"ג ע"ד שבארתי ייע"ש וכשעיינתי שמה בספר הנ"ל הלום מצאתי שהגאון המחבר ז"ל לבש חביון עוזו ורוב גאונו להביא להקת הרופאים אשר נבאו במחנה בתועלת המציצה מצד הרפואה וע"כ אמרתי אל לבי להציע מכתב עוז ידבר בו נכבדות בענין זה אשר זה כארבעה שנים יד שלוחה אלי מאת הרה"ח מופלא בתוי"ר מפורסים בתשבחות מ' נפתלי נ"י בן הרב הגדול מעוז ומגדול האבד"ק קאלמער ז"ל מכונה דר' קליין מפאריז והוא חובר חיבור בה' מילה ואלה קצת אמרותיו דברי מישרים אשר קורא אלי במכתב לאמר בזה"ל. הן על מדוכה זו ישבו גאוני ארץ קדמוננו ז"ל מעת קמו מפירי חוק ומבטלי מנהג זו תורה למצוץ דמי המילה. גם חכמי עם מעמי התבל כבר שפטו משפט צדק אודות המציצה ותועלתה מלבד הראיות מתורתנו מצותי' המראים לכל נחיצת כל מצוה לחזק את מוסדי השלם ולקיום. הלא ראי' פשוטה וברורה להמצוה הזאת וזה כאשר נוקב איש אצבעו עוז נטף דמיו ואם ילקח את אצבעו בפיו וימצוץ את הנטף הראשון מאוד מאוד אז יתרפא כאבו ולא יהי' לו נגע או מכה טרי' כן משנת 1848 למספרם כתובים ומסורים המה תועלת המציצה או הפוכה בידי חכמי' ומומחים. וכה מצא אז הד"ר נכרי מעמי התבל בשכלו ועמד עוז בלשון מדברת גדולות מנגד לתועלתה. באמרו המציצה מזיק עוד לבריאת הילד. וע"ז השיבו לו שאר הרופאים מאמרם כי לא כן בדיו ואין בו אף קורטב של אמת והביאו גם הראי' הנ"ל מאצבעו של אדם ועוד ועוד. אך זאת אני מזהיר שעל המוהל מוטל להחזיק דבר לח כמו יין וכדומה