הקשורים ליעקב ד - פסח גדול נא

דרבנן וע' בתשובות מיימוני דשנים ל"ה איסור ובשו"ת מוהרי"ק שורש קנ"ט משמע קצת שיש לסמוך על דברי הרופאים להקל אפי' בחשש איסור דאורייתא ועי' ברמ"א יו"ד סי' קצ"ט ס"ב ועי' בתשובות רדב"ז ח"א סי' א' וק"ס וקס"ט מרמז עליו וע' בשו"ת כנסת יחזקאל סי' ט"ז כ' וז"ל אך צריך תלמוד אם יש לסמוך על רופאים דבר חדש זה לומר שדעתו רחבה להכיר האיסור והא דגבי חילול שבת סמכינן עליו בזה הדבר שכיחי שסמכינן בלי רפואות הרופאים וגם זהו חכמתם ובינותם. ובשו"ת שב יעקב ח"א סי' מ"א הובא תשובות הגאון רופא מומחה מוהר"ל זצ"ל אב"ד דק"ק ממגנצא (הנקרא מיינץ) שכ' שאין להחזיק דבריהם לדבר ברור כי יסודתם בלתי מוכרחת במופת חותך כשאר חכמות אלא אומדנא. קצתן לוקחת מסברא דנפשי' וקצתן מנסיון יע"ש שהאריך וכן האריך בענין זה בשו"ת הנ"ל ובכ"מ מתשובות הגאונים ז"ל ולענין דינא צ"ע אם לסמוך על דבריהם באיסור תורה ואכ"מ. אמנם פשיטא אפי' נחזיק דבריהם לודאי היינו היכי שאין דבריהם סותרין לדברי חמז"ל מה שקבעו הלכה לדורות בעניני הוראה או"ה. אבל אם דבריהם סותרין לדברי חכמז"ל חלילה לחשוב דבריהם אפי' לספק. הן אמת שנשתנה טבע הדורות וכמ"ש מוהרש"ל ביש"ש מס' חולין פ' כל הבשר סי' י"ב וז"ל שיש חרם הקדמונים שלא לסמוך על רפואות התלמוד כדי שלא להוציא לעז על חכמים קדמונים ולא ידעו שיש שינוי במקומות. וכש"כ בזמנים שהדורות פוחתין והולכין ואם הראשונים כענקים אנן כיתושין. גם מה שהזהרו משום רוחות כולן ל"ש האידנא כמו זוגות ודומיהן ע"ש ועי' בב"י אהע"ז סי' קנ"ו כ' בשם תשובות רשב"ש וז"ל ואע"פ שאמרו במס' נדה פ' יוצא דופן ד' ל"ח ע"ב יולדות לט' אינה יולדת אלא שלמים כבר תמהו ע"ז רבים שהחוש מכזיב זה והתוס' כתבו שעתה נשתנו הענינים כמו שאמרו בבכורות בפ"ג פרה וחמורה אינה יולדות אלא לג' שנים ועתה יולדות לב' שנים וכן תמצא בהרבה דבריהם יעו"ש. וע' בב"ש סי' ד' ס"ק י"ט ובפסקי מוהרא"י סי' ק"ל וביו"ד סי' שי"ו ס"ג ברמ"א. מ"מ מה שקבעו חכמז"ל הנוגעים לאו"ה קבעו לדורות ובכל הזמנים ובכל המקומות כיון שלא פירשו וכמו שיבואר לקמן. וראיתי בשו"ת הרא"ש החדשים סי' רמ"ה וז"ל ובענין דבר של סכנה ודאי דסמכינן ארופא אפי' עכו"ם לחלל את השבת ואפי' במה דמשמע מלשון התלמוד שאין בחולה זה סכנה שעיננו רואות השתנות הדומי' בכל ענינים אלה וכמה דברים נמצאים שאין אנו יודעים לכוונם כלל ולא רצו רבותינו להניח לבני אדם לסמוך בענינים החולאים והרפואות הנמצאים בתלמוד כי אמרו שהדורות נשתנו. אבל לענין טריפות החזיקו הכל כמלפנים והסירכא טריפה והביעה כשרה אע"פ שהרופא אומר ההיפך. ואנו סומכים ארופאים שכל אדם בחליו ימסור נפשו לרופא ולא יחשדוהו באינו בקי ולא ראיתי מפקפק ועיני ראו אדם אחד בימי ילדותי נשבר רגלו למעלה סמוך לגוף ונחתך כל השבור ממנו ועשו לו סמוכין מן העץ והי' חי אח"כ זמן רב ואין בכל זה כלום כי נשתנה כל העולם כעולם חדש בכל ענינים עכ"ל. ונוטה דבריו לדברי מוהרש"ל הנ"ל. מ"מ מבואר בענינים הנוגעים להוראות או"ה להורות קולא אין לסמוך עליהם. וכ"כ הש"ך ביו"ד סי' נ"ז ס"ק מ"ה ובסי' קצ"ט ס"ק ד' דכל מה שאמרו חכמים שהוא טריפה ואינה חי אפי' אם שהוא חי טריפה הוא דאין להכחיש בשום אופן דברי חכמז"ל ייע"ש וכ"ז פשוט וברור. אמנם בנ"ד אין אנו צריכין לכ"ז דאפי' נתפס דברי הרופאים שאינה סכנה אם אינו מוצץ ובשגם שכבוד הרב המובהק נ"י הנזכר במכתבו העיד שאפי' הנימולים בלא מציצה המה בריאים וחזקים.