הקשורים ליעקב ד - פסח גדול מח

ומעתה שנתברר, דעכ"פ ליכא איסור קיימין גם אם בטל הטעם דבריהם אמת וכיו"ב דאורייתא א"כ מנהג של ישראל מוכח בכמה דוכתא בש"ס ופוסקים וכדאיתא תורה אפי' נימא כדברי הרופאים. דהנה מ"ש בש"ע אהע"ז סי' י"ג דגזרו בהבחנה כדי להבחין כ"ת שכ' הגאון מטוקטין וכ"נ מדברי הגאון בין זרע ראשון לשני ומשום לא פלוג חכמים אמיתי החסיד מוהרי"א זצ"ל דדברי חכמז"ל בתקנתן גזרו ותקנו אפי' באשה שאינה ראוי'

הגהות מוהר"י הג"ה פרוטה והביא כך בשם הרב כנה"ג וכיונת הה"מ שכ' ודין פחות משו"פ כדין חצי שיעור באיסורין לר"י. היינו אליבא דהרא"מ דסתם אכילה בכ"ש ה"ה לענין גניבה כן הלאו הוא אף בח"ש ייע"ש. אמת שיש להעיר על דבריו ועל הכנה"ג הנ"ל דאי נימא דהרמב"ם סובר דאף בפמש"פ איכא לאו דלא תגזול א"כ איך כ' הרמב"ם פ"א מהל' גזילה דאין לוקין על לאו דלא תגזול שהרי הכתוב ניתקו לעשה דכתיב והשיב כמבואר בכ"מ. הא לשיטת הרמב"ם בתמורה דהיכא דלאו כולל יותר מעשה כגון לענין תמורה דהלאו בין ביחיד ובין בציבור והעשה דהי' הוא ותמורתו יהי' קודש ל"ש בציבור דאין ציבור עושין תמורה בכה"ג לא הוי ניתוק לעשה. א"כ לדברי כה"ג הנ"ל גם הלאו דלא תגזול לא יהי' ניתוק לעשה כמובן וצ"ע [דברי אליהו המו"ל וכאשר הראה לי חכם א' מש"כ הפרמ"ג בפתיחה לה' פסח אות ה' בזה"ל התם אין נוהג כלל דציבור ושותפין אין תמורתן תמורה כלל משא"כ העשה דתשביתו נהי דאין נשים מצוין מ"מ יכולין לקיים העשה ולהשבית ייע"ש א"כ ה"נ לק"מ דהרי בפחות משו"פ נמי יכול לקיים העשה ולהשיב והא דא"צ להשיב משום דמסתמא מחיל דהוי כהשבה. וראיתי בס' ישויע"ק חלק אהע"ז סי' כ"ח ס"ק ג' הקשה נמי מגזל עכו"ם דאסור והעשה דוהשיב אינו בעכו"ם והלאו כולל יותר מהעשה. וע"כ רוצה להוכיח מזה דגזל עכו"ם אינו באיסור לאו כלל ועפי' אלה הדברים ליכא הוכחה דהרי אם ירצה יוכל לקיים ג"כ העשה בעכו"ם להשיב לו הגזילה כמובן ודוק]. עכ"פ לשיטת הרמב"ם במלאכת שבת ח"ש מותר מה"ת וקו' המחבר הנ"ל קמה גם נצבה מנא ידעינן דמוצצין כשיעור גרוגרות. ונלפענ"ד לתרץ קו' זו דלכאורה יש להקשות מהכנה"ג הנ"ל והוא ג"כ שיטות הרמב"ם דבשאר איסורין באמת חצי שיעור מותר מה"ת ורק מדרבנן אסור. א"כ יש להקשות מש"ס בכורות ד' כ"ד דאיתא שם דתולש היינו גוזז. ופריך הש"ס וסבר ר' יוסי בן המשולם דבר שאין מתכוון אסור והתניא שתי שערות עיקרן מאדים וראשן משחיר ריבה"מ אומר גוזז במספרים ואינו חושש. ומסיק הש"ס אלא שאני פרה דקדשי בדק הבית היא ואסורין בגיזה רק מדרבנן ובפרה דלא שכיחא לא גזרו רבנן. ויש להקשות הא גם אם נימא דקדושת ב"ה אסורין בגיזה מה"ת הרי מבואר ברמב"ם פ"א מה' מעילה ה"ז וז"ל ויראה לי שאינו לוקה עד שיגזוז כדי רוחב הסוט כפול לא יהי' זה חמור משבת. א"כ לפי"ז שתי שערות הוי רק ח"ש לענין גיזה וליכא רק איסורא דרבנן ומדוע לא מתרץ הש"ס בפשיטות דשתי שערות הוי רק חצי שיעור וליכא אלא איסור דרבנן. ונלפע"ד לתרץ עפי"מ שמבואר במס' שבת דף ק"ד ע"ב דבהגיה אות אחת בשבת חייב כ' אות אחת והשלימה לספר חייב וע' ברמב"ם פי"א מהל' שבת ה' ט"ו. א"כ ה"ה הכא גבי פרה כיון דבזה הגוזז השתי שערות שחורות מתקן הפרה שתהי' כשרה הוי כגוזז שיעור שלם מלא הסיט כפול וע"כ הוכרח הש"ס לתרץ משום דעיקר האיסור בקדושת ב"ה כזו אינו אלא דרבנן ונכון הוא. ולפי"ז אפשר לומר ג"כ הכא נמי בישוב קו' המחבר הנ"ל דאפי' נימא דהרמב"ם ס"ל דבאיסור שבת ח"ש מותר מה"ת אולם הכא במציצה אפי' פחות מגרוגרות עכ"פ בזה מתקן להולד שלא ימות כנ"ל ע"כ הוי פחות משיעור כשיעור שלם ודוק: