הקשורים ליעקב ד - פסח גדול מד

באיסור גמור. ע"כ מצוה רבה לעיין בדבר זה שלא להוציא לעז ובאמת מצינו בכ"מ בש"ס שאפי' בדינים סמכו על המנהג כדאיתא במס' ברכות דף מ"ד ע"ב הלכתא מאי א"ל פוק חזי מאי עמא דבר וכן איתא בכמה דוכתא. וראיתי בשו"ת מוהרי"ק שורש ט' שכ' וז"ל ועוד נ"ל להביא ראי' דאפי' נגד הלכה אזלינן בתר המנהג ואפי' לענין איסור כדאיתא במס' מנחות דף ל"ב אמר רב אם יבא אליהו ויאמר אין חולצין בסנדל אין שומעין לו שכבר נהגו העם בסנדל ומוכח שם אפי' נגד הלכה. דאל"כ מה פריך שם לרב דאמר הלכה כרשב"א דאמר דעושה פרשיותי' פתוחות מהא דאמר רב דהולכין אחר מנהגא דלמא שאני הכא אע"ג דנהג עלמא בסתומות מ"מ רב לא ס"ל כהך מנהג מכח הלכה שקבל מרבותיו דהלכה כרשב"א דעושה פתוחות. אלא ודאי אפי' נגד הלכה אזלינן בתר המנהג ולאו דוקא מנהג שנהגו כ"ע ואפי' מנהג מדינה אחת עוקר, הלכה שהרי כ' הערוך מהא דאמר רב אם יבא אליהו וכו' כדאיתא בירושלמי מנהג מבטל הלכה ואתמר כן במס' ב"מ דפ"ג ע"א והתם הוא רק מנהג מדינה אחת ייע"ש. וכ"כ עוד המוהרי"ק בשורש נ"ד א"כ ראינו הרב מהורי"ק סובר בהדיא שמנהג עוקר הלכה אפי' בדבר איסור. וראיתי בספר פרי חדש באו"ח סי' תצ"ו בדיני מנהגים תמה עליו והוכיח מהרבה סוגיות הש"ס דאין הלכה כרב במס' מנחות הנ"ל ואין מנהג עוקר הלכה והיכא דהלכה עפ"י דין כחד מהחולקים לא מהני מנהג לעקור הלכה בדבר איסור (ושאני ממון דאתייהב למחילה) ובעלמא אם הלכה רופפות באיסורא פוק חזי מאי עמא דבר אבל היכא שאין הלכה רופפות אלא ברורה לא משגחינן במנהג דעמא דבר מיהו היכא שהוא מחלוקת שקול ולא מוכרע כמאן הלכה דלא אתמר בש"ס הלכה בכה"ג מהני מנהג ייע"ש שהאריך בזה, ומשמע להמעיין שם בדבריו אפי' אם הלכה רופפות באיסור דאורייתא אזלינן בתר המנהג אף להקל כיון שהוא מחלוקת שקול

ולפע"ד דברי מוהרי"ק נכונים דהנה גם לדברי הפ"ח קשה אמאי במחלוקת השקול היכא דלא אתמר בש"ס הלכה כמאן מ"מ באיסור דאורייתא הי' לנו להחמיר מטעם ההלכה דקיי"ל בכ"מ ספיקא דאורייתא לחומרא כדאיתא במס' ע"ז דף ז' ע"א בהא דהיו שנים שנים אחד מטהר וא' מטמא א' אוסר וא' מתיר אם הי' אחד מהם גדול מחבירו בחכמה ובמנין הלך אחריו ובשקול הלך אחר המחמיר ר' יהושיע ב"ק אומר בשל תורה הלך אחר המחמיר בשל סופרים הלך אחר המקיל וקיי"ל כריב"ק ייע"ש. (וע' בהג"א שם סי' רמ"ב בהנהגות או"ה ובס' מנחת יעקב בקה"א במחודשיו דין א') וא"כ האיך מהני מנהג להקל לעקור הלכה פסוקה ספק איסור דאורייתא לחומרא ודוחק לומר דפר"ח כיון דסובר ביו"ד סי' ק"י דהלכה כהרמב"ם דספק דאורייתא מה"ת לקולא ורק מדרבנן לחומרא לכך כ' דמהני המנהג להקל באיסור דרבנן דז"א דכבר הוכיח הפר"ח שם מש"ס בדוכתא טובא דבמקום איסורא אפי' דרבנן ל"מ המנהג לבטל הלכה ייע"ש שהשיג על ספר באר שבע. א) לכן נלפענ"ד דהנה

ה ג ה ״ ה מהרב הגדול המובהק תלמידו של המחבר מ' ישעי' אב"ד דק"ק פאטיק ז"ל א) ובלא זה אין לומר כן דאי אפשר דהטעם הוא משום ספק דאורייתא מן התורה לקולא, דהיכי דאחד אוסר ואחד מתיר הוי כמו חתיכה אחת משני חתיכות ואתחזק איסורא אף הרמב"ם סבירא לי' דמן התורה לחומרא עיין בשיטה המקובצת בסוגיא דתרי ותרי דכתב דהוי כמו