הקשורים ליעקב ד - פסח גדול כ

פסחים הן לא ידענו זה עדיין מנין אתה דן אם מן המאתים שעל כן לא פרטת האחרים כמו כן או מן היותר ממאתים אתה אומר לדון קל וחומר שהלשון אין בו הכרע משמע הכי ומשמע הכי. לכן ברר ופרש דבריך אל מה נתכוונת ונשיב לך כהוגן לכל אחד תשובתו בצדו כי שתי תשובות לנו בדבר אחת קלה ואחת חזקה (דבחדא מחדא כל דהו פרכינן) ומה שיש בזה אין בזה לכן שאלוהו מנין כלומר לאיזה מאלו כוונתך שהיה לנו ללמוד מהן כי כל אחת יש לו פרכא מיוחדת ולא יכלו להשיבו בתשובה אחת לפי שרצו להשיב לכל אלו השלשה מינים דמשעירים ליכא למילף שכן באין לכפר ואי מתמידין שכן תדיר ואי מעולת מוספין מ"מ שכן כליל דאע"ג דלדידך לא חשיבא פרכא לדידן הוי פרכא מעליא כדסבירא ליה לשמאי ריש חגיגה ולר"ש ר"פ הלוקין לפיכך הוצרכו לשתי תשובות משום דלא שייכא בכולהו וקמהדר להו מג"ש ועוד מק"ו ר"ל בזה ודאי אני כמוכם אינני לומד מתמידין ועולות דמוספין בק"ו ובמה מצינו דכולהו אית להו פרכא דבאין לכפרה והיינו דקאמינא לכו מעיקרא לישנא דמשתמע לכמה גווני מתחלה לא באתי לידי מדה זו לדרוש בק"ו דלדידי ודאי פריכא הוא אלא משום דלדידכו דילמא לאו פריכא הוי דכי אימא לכו ג"ש גרידא ולא צייציתו לי ודרשיתו ק"ו נמי ומייתיתו לכולהו מכשירין כר"א ותחלוקו עלי לכן הוצרכתי להוציא מלבכם ולדון ק"ו תחלה לראות אם תשיבוני עליו ובאתי עליכם במה נפשך אם אתם חולקים עלי שהעולות אינן באות לכפרה וכדאיתא התם בחגיגה כשמאי דהא כליל לאו חומרא הוא א"כ הלא דבר קל הוא לדרוש ק"ו מעולות ולמה באתם לשאול לשמי ומאחר ששאלתוני בודאי לא דנתם ק"ו זה דמפריך א"כ שטתי מוכרחת שאין לנו אלא ג"ש כנזכר וכל כוונתי בראשונה כשאמרתי שהיה לכם לדון ק"ו מהרבה יותר ממאתים פסחים לא היה אלא כדי שתשיבוני עליו ולבטלו שבודאי יש בידכם להשיב עליו שאל"כ לא הייתם מסתפקים ושואלים וטעמא דידי דילפינא מג"ש דפשיטא מבמועדו לחוד לא נילף מכשירין וק"ו לית לי באמת אלא ג"ש גמירנא ותו לא מידי וכל עצמי לא כיוונתי מתחלה שיש לדון ק"ו אלא שתשיבו עליו ותבטלוהו לגמרי ותתקיים שטתי בידי וזה לפי שהיה פשוט אצלי שבא לכם הספק מחמת התשובה שיש להשיב על הק"ו ולמפרך שכן באין לכפר ולא מחמת פרכת שכן כליל כי זה לא עלה על דעת לפי שאינו חשוב פרכא כלל הכל כאמור. וזהו שאמרתי בתחלה והלא הרבה יותר ממאתים פסחים יש לנו בשנה שדוחין כלומר שאם יש לדון ק"ו ממאתים משעירי הרגלים שהם הרבה יותר ממאתים גם מהם יש ללמוד ומהכא נפקא לכו ומאי טעמא לא ילפינן מנייהו משום פרכא דבאין לכפרה מכולהו נמי לא שכן באין לכפר ואי הני פסחים נינהו דאע"ג דבאין לכפר לא חשיבא לכו פרכא ומיקריין פסחים משום דמינא דפיסחא הוי הני נמי שעירים נמי מינא דפיסחא והוא קרבן הנאכל כפסח ודמו טפי ואי מנייהו לא גמרינן דק"ו פריכא הוא מטעם שבאין לכפר מעולות נמי לא דיינינן ק"ו שאף הן באין לכפר ואם כך הייתם משיבין לי ואומרים שאינן דומים לפסחים שאלו לכפרה הן באין אז היה הק"ו בטל מעיקרו ומהניא הפרכא ודאי ולא היה נשאר אלא ג"ש כשטתי. אמנם לדבריכם ולדעתיכם עוד היום יש כאן לדון ק"ו כי מאחר שטעיתם בדברי הראשונים ובכוונתי וחשבתם שכך הוא האמת שנשתנו אלו מאלו שאין כל המוספין מכפרין רק השעירים בלבד משא"כ בעולות ומהם אמרתי שיש לדון ק"ו שאין להשיב כלום ולא נחלקתם עלי בזה והודיתם במקצת שהעולות אינן באות לכפרה ומצד זה אין כאן פירכא