הקשורים ליעקב ד - פסח גדול יז

בג"ש מהדדי ליתן את של זה בזה ושל זה בזה דגם מכשירי פסח דוחין שבת ושל תמיד דוחין טומאה ולא קשיא מידי גם הקושיא דשתי הלחם הנ"ל מתקריב למה לי לא קשיא דודאי צריך נמי למכשירין דידהו ואין הכי נמי דהקרבתן ממועדי ה' נפקא דהכתוב קבעו להמועד (ובג"ש לא ילפי' דמועדי ממועדו לא גמרי להכי איצטריך ליחודי להו קרא דתקריב) אלא שעדיין חובת ביאור עלי דאי הכי ג"כ ג"ש דפסח מתמיד לא ילפי' מצד אחד דהא השתא מועדו לגופי' איצטריך בכל חד והרי יש לך להשיב הפרכא דפרכינן אק"ו דמה לתמיד שכן כליל ומה לפסח שכן כרת ואין למדין הימנה לתת את האמור כאן בזה ושל האמור בזה לזה

איברא הא נמי לא קשיא מידי דאשכחן עוד לימוד אחר לתמיד שדוחה שבת מתיבת תמיד גופה דמשמע הכי תמיד בלי הפסק יהא קרב. וכמ"ש תוס' בפכ"צ בשם ריב"א א"ה אתי שפיר דמועדו גבי תמיד ודאי מופנה ולמדין ואין משיבין נמצאו קושיות תוספות שבכאן מתורצים היטב

ומיושב ג"כ מה שהניחו בתימה דף ס"ח ע"ב בד"ה מה שחיטה שהקשו ר"א מנליה דמכשירין דחו שבת אי מק"ו דשחיטה פריכא הוא דמכשירין אפשר מאתמול והכי מוכח בפר"א דמילה דלר"א צריכי תרי קראי חד למילה וחד למכשירין דקאמר התם מנליה לר"א דמילה דוחה שבת מביום השמיני אפילו בשבת וקאמר ע"כ ל"פ עליה רבנן אלא במכשירין אבל במילה כ"ע מודו מנלן. וקשה תיפוק ליה מהיכא דנפקא לר"א אלא ודאי דצריך תרי קראי. וא"כ הכא מהיכא יליף ר"א דמהתם ליכא למילף דלכולהו אית להו פרכא והניחו בתימה

והשתא לפום מאי דפרישנא הא נמי לא קשיא כלל דודאי אית לן קרא יתירא בתמיד ופסח נגמר מיניה בג"ש. אמנם אפשר להשיב בעד התוס' אפ"ה שפיר הקשו אר"א דשמעינן בפר"א דקאמר תלמודא ואכתי מופנה מצד אחד הוא ושמעינן לר"א דאמר מופנה מצד אחד למדין ומשיבין. א"כ אליבא דר"א לא, מצינו למילף ג"ש מתמיד כיון דלא מופנה אלא מצד אחד הוא איכא למיפרך שכן תדיר שכן כליל. ברם לכי מעיינינן ודייקינן משכחינן טעמא רבה דלא תקשי קושית התוס' על ר"א קרא למכשירין דאיכא למימר ר"א לא מג"ש גמרי' אלא אית ליה קרא למכשירין מבמועדו דמייתר לגמרי דהא איכא למילף משאר קרבנות צבור דהיינו מוספין די"ט דדוחין שבת כדילפינן לקמן מבמועדיכם ומדכתיב קבוע מועד לכולם לדחות שבת

ומה שפרש"י כאן דמוספין דוחה שבת מדכתיב שבעת ימים תקריבו את אלה וא"א בלא שבת תרווייהו אדשבת צריכי נמי חד לגופייהו דמוספין בהקרבה דידהו דחו שבת. ובמועדיכם למכשירין איצטריך לא כדמפרש רש"א (לקמן דע"ז) דמועדיכם לא איצטריך כי אם לחג השבועות דהא משבעת ימים נ"ל פסח וסוכות דליתא אלא ודאי מועדיכם אכולהו מועדים קאי ואיצטריך למכשירין דידהו (ושבועות במה מצינו יליף מנייהו וק"ל)

וכיון דאתינן להכי במועדו מיותר ולא צריך לגמרי דנילף ממוספין וליכא למפרך כדפרכינן אתמיד שכן תדיר שכן כליל דהא מוספין נמי לא תדיר נינהו וכליל נמי ליכא למפרך דהא אית בהו חטאת הנאכלת וכן הקשה גם רש"א

ואם נפשך לומר כתירוצו דאיכא למפרך שכן באין לכפר אכתי תקשי נגמר מעולות המוספין (דאין באות לכפרה) ולא תדיר נינהו מאי אמרת שכן כליל הא לא חשיבא פירכא לגמרי דמאן יימר כליל עדיף דלמא שתי אכילות