הקשורים ליעקב ד - פסח גדול יב

מכוונת המשנה ולא בא התנא לכלל זה להודיע הלכה זו. ועוד איך אפשר להשתכח מישראל דבר זה הלא בכל מחזור קטן יש פסח שחל להיות בשבת ואי אפשר ומן הנמנע הוא שלא יהיו זכורין כלל מדבר גדול כזה כהקרבת פסח שנעשה בפומבי גדול בקיבוץ כל ישראל שודאי אינו בכלל שכחה. וקשה מכל זה ודבר זר ותמוה מאד שנשיאי ישראל וגדולי עולם כב"ב יתעלם מהם דבר זה בודאי הוא דבר שאי אפשר להשמע כפשוטו. ומה הודיענו בזה שמבני בתירה נתעלמה הלא מכל הקהל נתעלמה הדבר. בני בתירה פירש"י נשיאים היו יש לתמוה על זה הלא בני בתירה בלשון רבים משמע לפחות מיעוט רבים שנים וכי כמה נשיאים יש לנו והלא אין לנו אלא מלך אחד או נשיא על גבי שבעים סנהדרין דבר א' לדור. ובר"ה פירש"י ב"ב גדולי הדור היו כמש"ל בס"ד

ב אמרו פעם אחת חל י"ד בשבת. קשה האם פעם אחת בעולם או פעם ביובל בלבד חל כך הלא אין ט"ו שנה בלא ערב פסח שחל בשבת דוק ותשכח (וירושלמי איתא והא אין שתי שמטות שלא יחול י"ד בשבת ולאו דוקא אלא מילתא פסיקתא ועל הרוב הוא דנקט)

ג שכחו ולא ידעו יל"ד אם שכחו מהיכן ידעו ולכאורה כפל לשון שלא לצורך. אבל באמת שכחה הוא דבר אחר ענינו שנשכח הדבר שכבר ידעוהו. ולא ידעו משמעו שלא ידעוהו מעולם. וא"כ צריך לידע מה שכחו ומה לא ידעו

ד אמרו אדם אחד יש שעלה מבבל והלל שמו ששימש שני גדולי הדור שמעי' ואבטליון. כולי האי למה להודיע מהיכן בא ולמי שימש

ה שלחו כו' א"ל וכי פסח אחד יש לנו בשנה שדוחה שבת והלא הרבה יותר ממאתים פסחים בשנה פירש"י כלומר ממאתים בשנה לחמישים שבתות בשנה בכל שבת ד' כבשים. ב' לתמידין וב' למוספין מלבד שבת בתוך הפסח ובתוך החג מקריבין בהן מוספי היום שבעה אילים בפסח וי"ד לחג (ולא שת הרב לבו לר"ח שחלין בשבת פעמים ושלש בשנה שמקריבין בהן ר"ח ז' כבשים מלבד ב' פרים ואיל ושעיר למוספין הרי עוד עשרים וא') גם הלו' יש להפליא מאד כי ממשל משלים הוא והלשון סתום כדברי הספר החתום מדוע קרא כל אלו הקרבנות פסחים והלא פסח קדשים קלים ונאכלין. ותמידין ומוספין קדשי קדשים ואינם נאכלים ואינן דומין כלל. ועוד קשה אם הם הרבה יותר ממאתים הי' לו למנותם ג"כ מאחר שהטריח עצמו בחשבון המאתים שדוחין ומה נשתנו אלו מאלו. ועוד מה זה לשון ערוך (הרבה יותר ממאתים) אם לא הקפיד על הפרטים שיתרים על מאתים די שיאמר והלא יותר ממאתים יש לנו כו' מדקאמר הרבה יותר לישנא יתירא לטפויי אתא מה זה בא לרבות. וברש"י יל"ד שלא מנה יותר על מאתים כ"א ז' של שבת דפסח, וי"ד דשבת דחג. ואעפ"י שבלי ספק לא נעלם מרש"י ז"ל שיש עוד בפסח פרים שנים ואיל אחד לעולה ושעיר לחטאת מלבד שבעת הכבשים. ובחג זולת הפרים שמתמעטין והולכין. ואי אפשר לידע מספרם. הרי יש ג"כ שני אילים עולות ושעיר לחטאת. מלבד הי"ד כבשים (וכן אתה מוצא בר"ח ג"כ) והנה בפרים ואילים שלא מנאם הרב טעמו ונימוקו עמו שלא חשב אלא מין הקרבנות שגם הפסח בא מהם על כן לא חשב פרים ואילים שאין פסח קרב מהם ולא מנה אלא הכבשים שהם ממין הפסח. מ"מ קשיא אמאי לא קחשיב נמי שעירי חטאת לשל שבת בתוך הרגלים ור"ח שכולם דוחים שבת והם כמו כן ממין הפסח שהרי גם הפסח בא מן הכבשים