הגהות שו"ת רבינו משולם איגרא נג

הראב"ד פ"ד מחו"מ (א) בב"ק ע"ו ע"ב ע"ש שהק' הפ"י בד"ה לר"ל לוקמי' כגון שפדאה ואח"כ שחטה ולת"ק פטור משום דבשע' גנבה הוי הקדש ותי' דא"א לאוקמי בהכי כיון דע"כ לר"ש עיקר החיוב דו"ה שמשלם לבעלים היינו משום שהם חייבים באחריות וברע"מ עיקר האחריות שיבוא דמי השור ליד הגזבר ואי פדאה א"כ חזר קרן לבעלים ע"ש (ב) דף ל"ג ע"ב בד"ה גנב שור הנסקל כו' (ג) נל"ה דהוא ראיית הקצה"ח בסי' שפ"ו דגורם לממון לא הוי לכל דבר שלו אלא נענין להתחייב בלבד מהמוכר את עבדו ופסק שימשנו שלשים יום דר"מ ס"ל ישנו בדין יום או יומים ולא השני משום קנין פירות כקנין הגוף דמי. אף דהוי להשני בתוך שלשים גורם לממון ע"ש אינו ראיה כלל (ד) ד"ה שדה זו כו' ואמאי השני