הגהות שו"ת רבינו משולם איגרא יג

נ"ב ע"ב ז"ה א"ל (ב) קושית המג"א דלמ"ד ביאה במקצת שמה ביאה נמי קשה לפי ה"ח רלא ס"ל מרחק צפון דיכול לסמוך אצל השער בחוץ וישחוט מיד בפנים וכן מה מתרץ הש"ס סמיכה בכל כחו בעינן כנ"ל. דבאמת אין הפי' לא הי' תיכוף לסמיכה. משום דהסמיכה היה בחוץ. דבאמת בעינן הסמיכה לפני ד'. רק דסמך דרך גגין ומשו"ה לא הוה תיכוף. דעד שהיו מורידין הבהמה מעל הגג שסמך שם עד הקרקע לשחוט הוה הפסק. דגובה חומת עזרה הוה יותר מכ"ב אמה (ג) וכל כחו לא הוה אלא אם הכניס ראשו ולא יכול בענין אחר רק שיעלה דרך גגין וא"כ הוה הפסק חומת עזרה (ד) במס' נזיר י"ז ע"א (ה) וא"כ מה ראיית התוס' דכ"ב אמה הוה הפסק. הא היכא דיכנוס דרך גגין במזיד. חייב אפינו בנא שהה (ו) פרק ג' מביאת מקדש הי"ח (ז) ושפיר הוכיחו התוס' (ח) וא"כ לא מוכת מטמא דאפשר דעייל ידיו וסמך (ט) וא"כ תקשי לימא כתנאי לפי תירוץ זה של תוס' (י) דהא ראוי לעייל ידיו (כ) גבי ראיי' דכולן תשלומין דראשון וא"כ שפיר מוכח מטמא דאימעט מראיי' ש"מ דסמיכה אינה מעכבת (ל) דף ח' ע"א בד"ה כיון כו' (מ) מדאצטריך נמעט קרא דסמיכה אינה מעכבת (נ) דסמיכה אינה מעכבת מדאצטריך קרא למעוטי טמא מראיה. הא בלא"ה לא מצי לסמוך. (ס) כדאיתא בזבחים ל"ב ע"ב (ע) ומש"ה בעי קרא למעוטי טמא מראיה. ולא מוכח אפילו למ"ד תשלומין דראשון (פ) למ"ד תשלומין דראשון. כפי דברי התוס' דלעיל בחגיגה (צ) דף מ' ע"א ד"ה חייב