הגהות שו"ת רבינו משולם איגרא יד

(ק) דמוכח שפיר מן ובאתם שמה והבאתם שמה (ר) לענין ספיקא של התוס' דחגיגה דלעיל אם הוה ראוי ביום ראשון וביום שני לא (ש) דלא מוכח מן ובאתם שעה והבאתם שמה (ת) והוה מצורע שחל שמיני קודם הראשון (א) הואיל דאשתרי (ב) אם מצי לסמוך לפני הפתח (ג) ע"ש בזבחים ע"ה ע"א (ד) זבחים ל"ג ע"א (ה) ואין ראיה מן ובאתם שמה וגו' די"ל דאיירי במצורע (ו) ומש"ה מוכח מן ובאתם שמה וגו' דלא בעינן ראוי לסמוך (ז) וא"כ אין ראיה מן ובאת שמה די"ל דאיירי במצורע ונטמא בשרץ כנ"ל (ח) דף ט' ע"א ד"ה כיון (ט) ומש"ה לא פסק הרמב"ם כר' אושעיא (י) כנ"ל דהאיך ספק מצורע מוחלט מביא הא אין ראוי ולא מצי למילף מן ובאת שמה,, דהתם חזי לכשיטהר והכא אם לא מביא עולה אינו מגלח ולא נטהר כלל כנ"ל רק או משום דתשלומין דראשון. וא"כ בכל טמאים לא חזי לכשיטהר. או משום דאין מרחק צפון וא"כ נמי חזי ע"י שיכניס ידיו לכנוס כו'. אבל אי אמרינן בר"א בחגיגה דתשלומין זה לזה וגם מרחק צפון קשה. אך אם אמרינן דאיכא איסור גם בלא שהה ל"ק (כ) כשאר טמאים משא"כ במצורע (ל) האיך מוכח מן ובאתם שמה וגו'. הא מצינן לאוקמי במצורע וחזי לסמיכה דהא כו' (מ) סס"ק ב' (נ) שיעור זמן תפלה (ס) דמיירי בלא שהה כפי' הרשב"א (ע) התוס' סוטה (פ) דכ"ב אמה מיקרי הפסק כמו דלא חשיב סמוך משער נקנור עד למזבח ע"ש. דלמא מש"ה לא הוה סמוך משום הפסק מקום (צ) גבי תפלה דהוה הפסק היכא דהמקום לא חזי (ק) להוכחת ראייתם (ר) וא"כ אמאי אנן אין קורין במצורע תיכף לסמיכה שחיטה (ש) דמוקמינן כרבי (ת) דכל צפון העזרה כשר לשחיטת קדשים א"כ גם הפסק של כ"ב אמה ליכא וע"כ צ"ל דטעמו (א) מקושית המג"א וחכ"צ דלרבי לסמוך לפני הפתח ולעייל ולשחוט אצל הפתח מבפנים תיכף. והשתא ניחא דאכתי מיקרי הפסק כיון דמקום סמיכה לא חזי לשחיטה (ב) בב"ק פרק