הגהות מאלפס ישן על בבא מציעא ט.

נ"ב פי' קא הדר מינה בתשובה וקאמר דהלכתא כוותיה כך הוא חבור הפשוט:

נ"ב ההוא גברא דמשכן פרדיסא לחברי' אכלה ג' שנין א"ל אי מזבנת לה נהלי מוטב ואי לא כבישנא לה לשטר משכנתא ואמינא לקוחה היא בידי אזל קם אקניה לבנו הקטן והדר זבנה ניהלי'. זבינא ודאי לא הוי זביני זוזי כמלוה בשטר דמו וגובה ממשעבדי א"ד כמלוה ע"פ דמו וגובה מבני חורין אמר ליה אביי ולאו הא דר"א דאמר מודה בשטר שכתבו אינו צריך לקיימו וגובה מנכסים משועבדים אמר רבא מי דמי התם ניתן להכתב הכא לא ניתן להכתב:

נ"ב פירוש הא דאינו גובה ממשועבדין מפני תיקון העולם:

נ"ב לוקחה מבעלים הראשוני'. רש"י:

נ"ב פי' דהא כתב לבנו הקטן במתנה כדי להבריח מזה:

נ"ב לוקח זה כשיוציאנו נגזל זה מידו ויקראנו:

נ"ב הוא:

נ"ב שייך לגמ':

נ"ב ע"כ:

נ"ב אמר רבא תהא במאמינו בההיא הנאה דלא קאמר לי' מידי וקא סמך עליו טרח ומייתי לי' גמר ומקני ליה: