הגהות מאלפס ישן על בבא בתרא טז:

נ"ב שטרא:

נ"ב ואכלתי שני משכונא:

נ"ב דמזויף הוא:

נ"ב יפה:

נ"ב וכיון דאודי אודי:

ואותה כצ"ל:

נ"ב הלכך פוסק בראשון כרבה דאמרי' מה לי לשקר ויעמוד בידו מקחו:

צ"ל שהיה:

נ"ב דאי לא אפשר למיקם ודאי הדין יחלוקו כדלקמן:

שהרי יכול לקיימו כצ"ל:

נ"ב וכ"כ ברא"ש שיש לו שטר:

נ"ב פי' והוא סבר איכול שיעור זוזא ואפטר אח"כ משבועה על מה שאכלתי כבר:

נ"ב פי' דהיה יכול לטעון לקוח: