הגהות הב"ח על רי"ף סנהדרין יב.
Hagahot HaBach on Rif Sanhedrin 12a · הגהות הב"ח על רי"ף סנהדרין · free full Hebrew text
Open in the reader →נ"ב לא מביא ראיה אלא דצריך לשלם דוקא בדלא קבלוהו אבל בקבלוהו א"צ לשלם אליבא דכ"ע ואין בו מחלוקת אבל לענין מה שאמר חוזר ואינו משלם ליכא ראיה כלל ואדרבה רב יוסף ס"ל דא"צ לשלם וגם אינו חוזר דלא ס"ל לרב יוסף דחוזר אלא באינו מומחה לפי פירושו שפירש באוקימתא דרב יוסף כדלעיל וק"ל:
נ"ב אין זה קושיא דכדי ליפטר בכל ענין קאמר. גם קושיא שניה אינה כלום כמ"ש בגליון אדברי הרא"ש שהקשה ג"כ קושיא זו.
נ"ב פי' בין נשא ונתן ביד שעמד הדין על ידו בין לא נגמר שלא נשא ונתן ביד כמו שפי' בסמון:
נ"ב פי' שאינו מומחה וקבלוהו לדון ודן וכו' והוא מחזירו:
נ"ב פי' אלא צריך לשלם ומה שעשה עשוי שהרי נשא ונתן ביד:
נ"ב כלומר אבל לא ביחיד שאינו מומחה ולא קבלוהו דההוא לאו בכלל דיינים הוא אלא בכלל בעלי זרוע וחוזר הדין אפי' אם אין כאן גדול ממנו ואפי' הוה נקיט רשותא כמ"ש בסמוך:
נ"ב פי' שמה שאמרו שם אי לא קבלוך עלייהו זיל שלים היינו אפי' יש גדול מהם שהרי רב היה גדול מרבה בר רב הונא ורב יוסף היה גדול ממר זוטרא ואעפ"כ פסקו עליהם לשלם ולא פסקו שחוזר הדין אבל כשקבלוהו דאז פטור מלשלם חלוקים דביש גדול חוזר הדין ובאין גדול הדין קיים ואין להקשות מאחד שרב ורב יוסף היו גדולים מהם כדפרישית א"כ למה אמרו אי קבלוך עלייהו לא תשלם היה להם לפסוק שהדין חוזר י"ל דהנך עובדא איירי בשלא היה אפשר בחזרה כעובדא דר"ט ומאחר שאם היה אפשר בחזרה היה הדין חוזר ה"נ כשלא אפשר בחזרה לאו מידי עבד ופטור כדאמרי' בגמ' אעובד' דר"ט ומה"ט יש הוכחה ברורה לדעת הרב שפסק במומחה ולא קבלוהו דצריך לשלם אפי' ביש גדול ממנו דאל"ת הכי אלא הדין חוזר ומאי דקאמרי אי לא קבלוך עלייהו זיל שלים היינו כשא"א בחזרה א"כ קשה מאחר שאם היה אפשר בחזרה היה הדין חוזר ולאו כלום עבד השתא נמי דא"א בחזרה למה ישלם אלא ודאי היכי דלא קבלוהו צריך לשלם לעולם בין אפשר בחזרה בין לא אפשר בחזרה בין יש גדול ממנו לאין גדול ממנו אבל אם קבלוהו יש חילוק בין יש גדול לאין גדול אלא שאם א"א בחזרה אפי' אם יש גדול ממנו פטור מלשלם כההיא עובדא דר"ט דר"ע גדול ממנו היה דקי"ל ר"ע ור"ט הלכה כר"ע ואפ"ה קאמר ליה ר"ע אי נמי בשקול הדעת טעית פטור אתה שמומחה לרבים אתה ודו"ק. אמנם מ"ש הרב ומנא תימרא דאפי' בתלתא וכו' עד אלמא אפי' בתלתא נמי דלא סביר חד מינייהו אע"ג דגמיר ניחייב לשלומי יש להקשות דדלמא התם איירי בג' שדנין בעל כרחן של בעלי דינין אבל בג' שקבלוהו אהני הקבלה למיפטר כיון דבלאו קבלה נמי דינייהו דינא ודינם כיחיד מומחה שדן את האדם בע"כ וכי קבלו עלייהו פטור מלשלם ומלשון הרב בתחלת בבא זו מבואר שדעתו לפסוק בג' דאיכא חד בינייהו דגמיר ולא סביר אפי' קבלוהו חייבין לשלם וצ"ע.