הגהות הב"ח על רי"ף כתובות ל.
Hagahot HaBach on Rif Kesubos 30a (Hagahot HaBach on Rif Ketubot 30a) · הגהות הב"ח על רי"ף כתובות · free full Hebrew text
Open in the reader →נ"ב ותימה בעיני דא"כ מאי פריך מכלל דת"ק ס"ל אפי' עשיר והעני כדמעיקרא יהבינן לה והא לית ליה והא לא יהבינן לה כדמעיקרא אא"כ שהוא פחות מעישור נכסים שנשארו לו במותו. ומבואר להדיא מכל דברי הגאונים והמחברים דאף בהשיא אחת בחייו ס"ל לגאון דלא אזלינן בתר אומדן דעת' דאב אלא לאגרועי מעישור נכסים דר' יהודה נמי לא קאמר ינתן לשניה כדרך שנתן לראשונה אלא לא גרועי וא"כ מאי פריך. ואפשר ליישב דודאי מעיקרא קס"ד מדאמר ר"י ינתן לשניה כדרך שנתן לראשונה משמע שהן נוטלות שוה בשוה אף להוסי' על העישור מדהשיא אבל למאי דמשני הוא דאמר כר"י וקמ"ל טעמא דר' יהודה דאזלינן בתר אומדנא ל"ש השיאו ל"ש לא השיא והאי דקתני השיא להודיעך כחן דרבנן מעתה ודאי יראה דכי היכי דבלאו השיא מסתברא דלא להוסיף ה"נ בהשיא ור' יהודה דקאמר ינתן לשניה כדרך שנתן לראשונה לדבריהם קאמר דאינהו ס"ל דשמין את הנכסים אף בהשיא וקאמר ר"י אודי לי מיהו בהשיא דאין שמין את הנכסים אלא ינתן לשניה כדרך שנתן לראשונה לכל הפחות היכא דליכא הוספה על העישור וזה ששנה בתוספת' דברי ר' יהודה באחרונה ולמשנתינו דנקט ר' יהודה ברישא נמי איכא למימר דלא קאמר הכי אלא לאפוקי מדברי חכמים שאפי' בהשיא ס"ל דשמין ולכך קאמר איהו האי לישנא ינתן לשניה לומר דאין שמין וק"ל והשתא לפי האמת איכא למימר שפיר עני. עני בנכסי' עשיר. עשיר בנכסים ור' יהודה דקאמר כדמעיקרא יהבינן לה היינו לאגרועי מעישור נכסים ולפי זה אין מקום לקושית התוס' דפ' נערה שנתפתתה על הגאון מדאמרו חכמים פעמים שאדם עשיר והעני וכו' דהא לפי האמת לא הוי פירושו עני בדעת ועשיר בדעת וליכא לאקשויי א"כ מנ"ל דשמואל ס"ל הלכה כר' יהודה די"ל דתלמודא ניחא ליה טפי למימר דס"ל כר' יהודה כיון דאשכחן אמוראי בתראי רב חסדא ורבא דפסקי הלכה כר' יהודה מסתמא לא פליגי אדשמואל אלא דהמקשה לא ידע מעיקרא המסקנא ולכך פריך תיובתא דשמואל ודו"ק היטב:
נ"ב וכן כתבו התוס' להדיא בפ' נערה דף נ' בד"ה ומאי עילויא:
נ"ב פי' ולמה לא נחשוב ע"פ בנות הנותרות כאילו היו כולן נישאות בבת אחת אלא ודאי דאין נוטלת פרנסתה אלא בנשואיה והטעם פי' התוס' כיון דעישור נכסים יהבינן משום דסתם בני אדם כך נותנים לבנותיהם ואילו היה האב קיים היה נותן עישור נכסים לראשונה ולא היה פוחת לה בשביל האחרות הנשארות עכ"ל ונ"ל שלכך כתב הרשב"א דבאמידנא מעכשיו אומדין שהרי כל הבנות נוטלין בשוה משא"כ בלא אמידנא דנוטלת כל אחת עישור נכסים שבפניה ולכך אין לפסוק להם בשעת מיתה. אלא שהר"ן דקדק עליו מ"מ למה אין עושין כן כדי לידע עישור נכסים:
נ"ב כלומר אפי' כבר נישאת בקטנותה לא אבדה פרנסתה אבל אם כבר נישאת בנערותה אבדה דלא תקנו לה נדוניא בנערותה אלא קודם שנישאת אבל אם כבר נישאת אפי' מחתה אין לה והיכא דבגרה לעולם לית לה אפי' קודם שנישאת וק"ל. ויש מי שלא הבין זה בספרו:
נ"ב עי' במ"ש ע"ז אדברי בעל המאור:
נ"ב גם רש"י פי' הא גדולה כגון נערה ונראה טעמי' משום דאם נפרש דוקא בוגרת א"כ מתני' לא אתיא אף כרשב"א דהא איהו פליג ומ"מ איבדה פרנסתה אפי' בנערה שנישאת אלא ודאי מתני' הא גדולה ויתרה אפי' בנערה נמי שנישאת קאמר והיינו כרשב"א: