הגהות הב"ח על רי"ף כתובות כט:
Hagahot HaBach on Rif Kesubos 29b (Hagahot HaBach on Rif Ketubot 29b) · הגהות הב"ח על רי"ף כתובות · free full Hebrew text
Open in the reader →נ"ב ואע"ג דמותבינן אדשמואל מהך מתניתא ופריק רב נחמן בר יצחק לא בפרנסה עצמה ולא מעייל נפשה בפרנסת הבעל כלל ואין בתוספתא אלא ב' מחלוקות מ"מ ס"ל להר"ן דהיינו דוקא כדקא סלקא דעתך מעיקרא אבל לבתר הכי דפרקינן הוא דאמר כרבי יהודה א"כ מתני' נמי ל"ק ואיירי בפרנסת הבעל כפשטא וכחכמי' דמתני' ונמצאו ג' מחלוקת בדבר. ונראה בעיני שמה שפי' רש"י מה שראוי לינתן לה עישור נכסים דקדוקו מהלשון שלא אמר בסתמא יכולה היא משתגדיל להוציא מידן אלא מתני' אשמועי' אפי' כי לא אמידניה דאין לה אלא עישור נכסים נמי יכולה להוציא מידן ולא מיבעיא כי אמידניה דמצינן למימר הא דלא מיחתה משום דלא ידעה כמה מגיע לה לפי האומד. אבל כי לא אמידני' דידעה דיש לה עישור נכסים וא"ה לא מיחתה וסד"א דויתרה קמ"ל דלא. וזה שאמר מה שראוי לינתן לה דעישור נכסים קצובין ועומדין לינתן לה. אבל בסיפא דקאמר אלא שמין את הנכסים ונותנין לה משמע דרואין שכנגדן כו'. ובזה מתיישב מאי דקס"ד למאי דפריך מעיקרא מאי לאו פרנסת הבעל דכי היכי לענין מזונות שמין את הנכסים אם עני הוא ונותנים כמו שמפורש באע"פ במשרה אשתו ע"י שליש ואם הנכסים מרובין הכל לפי הכבוד ה"נ לענין פרנסה הוי שמין את הנכסים דרואין שכנגדן היאך הן מתפרנסות מנכסים כאלו ולפיהן פוסקים ונותנים לה. והכי נמי במתני' פי' הלשון אלא שמין את הנכסים היינו דרואין שכנגדן דהלשון לא ישתנה. ומחלוקת ר' יהודה וחכמים היינו דוקא באמידניה אבל אי אפשר לפרש דת"ק נמי באמידניה קאמר ואפי' הכי נותנין לה עישור נכסים וג' מחלוקות בדבר דהא בסוגיא פריך מרישא דמתני' טעמא דקטנה הא גדולה ויתרה ואלמא סתם לן תנא כרשב"א אלמא דס"ל דהכי הלכתא כרישא דמתני' ובודאי דאף במה שסתם לן דנותנים לה מה שראוי דהיינו העישור נמי הלכתא הכי וא"כ קשיא הלכתא אהלכתא דהא פסקי' כר' יהודה דשמין באב אלא ודאי דרישא דמתני' דברי הכל היא ואיירי בלא אמידניה ולכך יש לה עישור נכסים ומחלוקת ר' יהודה וחכמים באמידניה ולכך נראה דגם בתוספתא אין שם אלא ב' מחלוקת דרבי דאמר כל אחת ואחת נוטלת עישור נכסים היינו דוקא בדלא אמידניה כדמוקים לה בגמ'. ונמצא שמה שפי' רש"י מה שראוי לינתן לה עישור נכסים הוא מדוקדק בלשון ולפי המסקנא היינו דוקא בדלא אמידניה ושלא כדעת הר"ן. גם שלא כדעת התוס' שהבינו פי' דברי חכמים במתני' אלא שמין את הנכסים היינו עישור נכסים ולכך כתבו בגמ' מאי לאו בפרנסת הבעל קצת קשה לרשב"א דהשתא לא הוי שמין את הנכסים דניזונת ומתפרנסות שוה כו' אבל למאי דפרישית ל"ק מידי. גם לא יקשה כלל ממה שהקשו בפ' נערה שנתפתתה דף נ' בד"ה ומאי עלייה ע"ש במה שהקשו מדמהדרי רבנן פעמים שאדם עשיר והעני כו' שמפרשים שמין את הנכסים היינו עישור נכסים: