הגהות הב"ח על רי"ף עירובין כה:

נ"ב בגמ' [וברא"ש] גר' ר"נ וכן עיקר:

צ"ל אתו:

והכי נמי אשתו כו' כצ"ל:

צ"ל אפי':

נ"ב שבמבוי:

וכתב ב"י בסי' שס"ו ונ"ל דלאו דוקא מטעם זה אלא שכל שכלי אחד מכיל אותו וחלקו בשני כלים מאיזה טעם שיהיה אינו עירוב דלא פלוג רבנן במלתייהו עכ"ל:

וכן הא דאמרי' כו' כצ"ל:

שבת הראשון משיעורו המפורש כו' כצ"ל:

נ"ב כלל:

נ"ב מה שהצריך תיקון לדברי הרי"ף נראה משום דלשון הרי"ף ז"ל שכתב אם האוכל מין א' אפי' כלה כו' ואם משני מינין ונתמעט כו' משמע דמאי דאמרינן במין אחד ובשני מינים דאתחלת עירוב קאי דאם היה תחלת העירוב במין אחד או בב' מינים כו' ועל זה ראוי לדקדק מה חילוק יש בין כשהיה תחלת העירוב במין א' או בב' מינים. גם בעל המאור הבין כך דברי הרי"ף וכתב עליו וז"ל ומה שפירש בנתמעט האוכל ממין א' וב' מינים אין פירושו נכון ועיקר הפי' כך הוא אם בא לערב מאותו המין הראשון כו' ולפיכך בא הרב המפרש הזה ותקן דברי הרי"ף לומר שגם הוא ז"ל כוון לפרש כמו פרש"י ז"ל ובעל המאור ויתר גאונים. אמנם נראה שאין זו דעת הרי"ף אלא דעת הרי"ף כמ"ש הרמב"ם בפרק ה' מה"ע הל"ו דבמין אחד וב' מינים אתחלת עירוב קאי ואע"פ שהשיג עליו הראב"ד שם היינו מפני שהוא מפרש ג"כ כפרש"י ובעל המאור ויתר גאונים אבל הרמב"ם אזיל בשיטת הרי"ף רביה וכ"כ הרב המגדל עוז על דין זה ע"ש: