הגהות הב"ח על רי"ף עירובין כד.

נ"ב בלא שכירות:

נ"ב ר"ל שהרי הדבר ידוע שרוחב העיגול הוא אלכסונו של מרובע החקוק בתוכו ולפיכך אם החלון ה' טפחים וג' חומשי טפח ברחבו הרי הוא האלכסון של ד' על ד' החקוק בתוכו שהרי צריך להוסיף על כל טפח ב' חומשין כדקי"ל כל אמתא כו' והרי הם ח' חומשים לד' טפחים לכל טפח ב' חומשין וזהו שכתב דכי בצרת כו' כלומר שאלו הח' חומשין הם הנוספות על הריבוע של ד' על ד' במדת אלכסונה. וכעין זה פי' הרי"ף ז"ל בפ"ק דשבת בענין כורת. וכן מבואר בגמ'. ושם אמרו דצריך שיהו ב' טפחים ומשהו בתוך העשרה שאם ירבענו נמצא משהו בתוך עשרה. וכמו שפי' הר"י בתוס' ע"ש. ומה שלא כתב כן הרי"ף נראה דס"ל דלפי מאי דמסקינן דלא כר' יוחנן ובשיבסר נכי חומשא סגי א"כ אין צורך בב' טפחים ומשהו תוך י' דהא בארבע חומשים ומשהו תוך עשרה סגי ומ"מ יש לדקדק מפני מה לא כתבו השיעור הזה דד' טפחים ומשהו. ומצאתי ברמב"ם פרק ג' דהלכות עירובין שלא כ' רק אם יש בו כדי לרבע בו ד' על ד' ה"ה כמרובע וכתב עליו המ"מ ולא הוצרך לכתוב שיהיה מקצת הרבוע בתוך עשרה לפי שפשוט הוא מאחר שאנו צריכין לרבוע שאם הוא בין ב' חצירות צריך שיהא מקצתו בתוך עשרה ע"כ ונראה לפע"ד שס"ל להרי"ף והרמב"ם שלגמרי נדחו דברי ר' יוחנן דר' יוחנן ס"ל צריך שיהא משהו על פני כל רוחב החלון ולפיכך צריך שיהו שני' ומשהו תוך י' אבל אנן ס"ל דכיון שמקצתו תוך י' סגיא שאינו על פני רוחב כל החלון. דהשתא ודאי אין שיעור כלל לתוך י' משום דאיכא למימר דמנ"ל לרבע ברבוע ש"ע כזה דהשתא ודאי כיון דחשבי' ליה לעגול שבין קרן לקרן כסתום לכל צד אם כן צריך שיהא ד' חומשין ומשהו תוך י' כדי שיהא המשהו ע"פ רוחב החלון ודילמא מרבעינן ליה בגוונא אחריתא שיהא עומד הקרן של הריבוע על תחתית אמצעיתו שהוא נמוך כזה דהשתא אין צריך שיעור כלל דהא מיד סמוך לאמצעיתו שהוא נמוך הוא תוך י' ואע"פ שאין המשהו על פני רוחב כל החלון לית לן בה ולא מידי כן נראה לענ"ד לדעת הרי"ף והרמב"ם ז"ל וק"ל. ועל דרך זה נראה ליישב ג"כ דברי ר' יוחנן שהצריך בהיקפו כ"ד טפחים מפני שס"ל לר' יוחנן דבשיבסר נכי חומשא לא מהני ליה לערבן א' אם יש ממנו ד' חומשין ומשהו תוך י' אבל בשנים טפחים ומשהו לא סגי מפני דס"ל דצריך שיהא המשהו ע"פ רוחב כל החלון וס"ל ג"כ דמנ"ל לרבע בריבוע שוה כציור הראשון שציירתי ודילמא מרבעינן ליה בגוונא (חסר תיבה א') [ואולי צ"ל אחריתא] עומד הקרן של הריבוע על תחתית אמצעיתו שהוא נמוך כציור השני שציירתי דהשתא ודאי אף אם יש ממנו ב' ומשהו תוך י' לא יהיה המשהו ע"פ רוחב כל החלון אבל כשהחלון היקפו כ"ד טפחים אז בב' ומשהו תוך י' יהיה הרוחב ע"פ כל החלון אע"פ שמרבעינן ליה כפי הציור השני שציירתי שהרי מבואר ששיעור (חסר תיבה א') מהריבוע החקוק בתוכו הוא ח' טפחים כשיעור רוחב העיגול שהיקפו כ"ד טפחים ונמצא שהריבוע הוא ו' טפחים פחות חומש ועוד דבר מועט על ו' טפחים פחות חומש ודבר מועט וכשתחתוך הריבוע לד' חתיכות אז יהיה כל חתיכה ג' טפחים פחות חצי חומש וחצי דבר מועט על ג' טפחים פחות חצי חומש וחצי דבר מועט וכשתמשוך חוט באלכסון ברבוע אלו הד' חתיכות אז יהי' כל חוט וחוט מאלכסון ד' טפחים. וכדי שיתברר למראית העין שכל חוט וחוט מן אלכסון של ד' חתיכות הוא ד' טפחים שהרי החוט העליון שמאמצעית החלון בעליונו עד חצי החלון הוא אלכסון מחתיכה א' וכן ממנו עד תחתית האמצעיתו אלכסון מחתיכה האחרת והרי כ"א מהם ד' טפחים שהרי החוט השלישי הוא ח' טפחים משיעור רוחב העיגול הוא כזה והרי חוט האלכסון התחתון הוא ב' טפחים מן תחתית (חסר ב' תיבות) החלון ולפיכך בב' ומשהו הוי המשהו על פני רוחב החלון במשך ד' טפחים זה נראה נכון לפרש דעת ר' יוחנן מבלי שנאמר שטעה כמו [שכתבו] התוס' וכנראה מדעת הרי"ף והרמב"ם שדחו דבריו אלא כדברי ר' יוחנן עיקר:

נ"ב ס"א וכן בגמ' מרב נחמן:

נ"ב קבוע:

צ"ל שיהא:

צ"ל ויהיו:

צ"ל להתירן:

צ"ל בכיצד מעברין:

צ"ל סובר:

צ"ל שיתנו אלו עירובם באחר':

אפילו משהו אם רצו מערבין אחד הד"א והס"ד ואח"כ מה"ד ביתא:

צ"ל היינו:

צ"ל שאם:

צ"ל נשאר:

נ"ב הנה נראה שתפס כדברי ר' יוחנן ואינו נראה כן לענ"ד ובסמוך הארכתי:

צ"ל ב':