הגהות הב"ח על רי"ף עירובין כג.

נ"ב ואם:

צ"ל דקסבר:

תי' רשות נמחק:

ואם נשתתפו וכו'. מפרש כצ"ל:

נ"ב נשתתפו נמי קאמר וסיפא דקתני שכח אחד מבני חצר ולא עירב מותרין כאן וכאן:

ובעינן שיתוף כדי וכו' הד"א:

שערבה כל חצר לעצמה וכו' כל חצר לעצמה כצ"ל:

לערובי כצ"ל:

נ"ב וחלונות ביניהם אין מערבין זה עם זה דרך חלונותיהם להוציא כליהם דרך פתחו של זה הפתוח למבוי כו' כצ"ל:

נ"ב נראה שמפרש הא דתני' ופתוחות למבוי היינו שע"י החיצון הם פתוחים כולן למבוי ויש להם רשות במבוי וצריך לפרש דשאר חצרות שאינן פתוחין למבוי יש לכל אחד פתח פתוח לרה"ר דאם אין להם פתח אחר רק שעוברים דרך החיצון למבוי הרי כבר נחלקו בזה ר' יוחנן ושמואל בסוף פירקי' ואף לר' יוחנן דמחמיר שנים הפנימיים נותנין עירובן ודיו והחיצוניים א"צ ליתן דה"ל כבית שער ומה שלא פי' הרב שכולם פתוחות למבוי כמו שמשמע מדברי שאר מפרשים נראה משום דהוקשה לו הא דתנא ואם נשתתפו נמי במבוי מותרים כאן וכאן דמאי קמ"ל אבל לדעת שאר מפרשים נראה ליישב דהא דתנן ואם נשתתפו נמי כו' אשמועי' דאפי' לא עירבו החצרות יחד דרך פתחים שביניהם אלא כ"א עירבה לעצמה אעפ"כ מותרין כאן וכאן מאחר דסוף סוף נשתתפו נמי דשיתוף המבוי משוי לחצרות חדא כדתנן בסיפא שהמבוי לחצרות כו' וכמו שפירש רש"י לעיל בהא דתניא מערבין בחצרות ומשתתפין במבוי כו' דמהא דתנן שהמבוי לחצרות כו' ראיה לדין זה שר"מ מודה דסומכין על שיתוף כשעירבה כל חצר לעצמה ועי' בפרש"י בגמ':

נ"ב וזה דלא כפירש"י וכן פי' התוס':

צ"ל נמי מסייעא:

החיצונה צריכה לערב עם הפנימית שהרי דריסת פנימית עליה אבל חצר הפנימית אינה צריכה לערב כצ"ל:

נ"ב בסי' שס"ג:

צ"ל וחצרות: