רי"ף עירובין כג.

ולא נשתתפו במבוי מותרין בחצרות ואסורין במבוי (דף עג:) נשתתפו במבוי מותרין כאן וכאן עירבו בחצרות ונשתתפו במבוי ושכח אחד מבני חצר ולא עירב מותרין כאן וכאן שכח אחד מבני מבוי ולא נשתתף עמהן מותרין בחצרות ואסורים במבוי שהמבוי לחצרות בחצר לבתים:

גמ' מתניתין כולה רבי מאיר היא דאמר בעינן עירוב ובעינן שיתוף וטעמא מאי אמר רבי מאיר דבעינן עירוב ובעינן שיתוף כדי שלא תשתכח תורת עירוב מן התינוקות והכא כיון דרובה עירבו לא אתי לאשתכוחי עירוב מיניהו:

אמר רב יהודה רב לא תני פתוחות זו לזו מאי טעמא דסבר רב אין המבוי ניתר בלחי וקורה אלא עד שיהיו בתים וחצרות פתוחות לתוכו וכיון שפתוחות זו לזו נעשו כחצר אחת:

גופא אמר רב אין המבוי ניתר בלחי וקורה אלא (דף עד.) עד שיהיו בתים וחצרות פתוחות לתוכו ושמואל אמר אפילו בית א' וחצר אחת ורבי יוחנן אמר אפי' חורבה.

וקי"ל כרב חדא דהא שמואל הדר ביה לגבי דרב בענין ההוא מבואה דהוה דייר ביה אבין בר איהי והוה ליה רבי יוחנן חד לגבי תרי ומתני' נמי מסייעא ליה שהמבוי לחצרות כחצר לבתים ועוד הא אמר רב נחמן בפ"ק (דף ה.) אין המבוי ניתר בלחי וקורה עד שיהא ארכו יתר על רחבו ועד שיהו בתים וחצרות פתוחות לתוכו:

(דף עד:) אמר רב יהודה אמר רב מבוי שצדו אחד נכרי וצדו אחד ישראל אין מערבין אותו דרך חלונות להתירו דךך פתחים (דף עה.) משום דאסור לעשות רשות יחיד במקום נכרי:

מתני' שתי חצרות זו לפנים מזו